כאלף תלונות על פיטורים בגלל מילואים - והמדינה עדיין מגיבה ב"פלסטרים"

מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023, התקבלו בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה לא פחות מ־1,080 תלונות של עובדים שפוטרו בגלל שירות המילואים. כך נמסר (7.8.25) בדיון שקיימה בוועדה לענייני צעירים של הכנסת. יו"ר הוועדה, ח"כ נעמה לזימי, קראה להקים מערכת תעסוקה והכשרה ייעודית למילואימניקים שנפלטו ממעגל העבודה, ואף להנחות את קצינות הת"ש ליצור קשר עם בני ובנות הזוג של חיילי המילואים כשבוע לאחר תחילת השירות כדי להציע תמיכה.

עומס מיידי - ופגיעה מצטברת

לפי מסמך רשמי שהוגש לוועדה, פורום נשות המילואימניקים התריע כי הצעירים שחוזרים מהחזית נתקלים בריק אישי, נפשי ותעסוקתי. שירות מילואים חוזר מפר את הרצף התעסוקתי, פוגע בקידום מקצועי, מעורר היסוס אצל מעסיקים - והפיצוי מהמדינה אינו תואם את השכר בפועל, בעיקר עבור עצמאים. לדבריהם, העומס הכלכלי והרגשי אינו נעצר אצל המשרתים אלא פוגע גם במשפחותיהם - בעיקר בבנות הזוג שנאלצות לצמצם משרה או להתמודד לבדן עם טיפולי פוריות, הריון ולידה.

צופיה אורן, מארגון "שדולת המשרתים", הדגישה בדיון: "פגיעה כלכלית במשרתים היא פגיעה בהכנסות המדינה ממסים - וזה מביא גם לאבטלה עקיפה בקרב בנות הזוג".

הנתונים: 45-40 זו קבוצת הסיכון הכלכלית הגבוהה

מהמסמך של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר עולה כי חייל מילואים בגילי 45-40 עולה למשק בממוצע בין 19 ל־22 אלף ש"ח לחודש שירות - סכום הכולל אובדן תוצר, אובדן ותק בשוק העבודה, פגיעה בפעילות הכלכלית של בן או בת הזוג, ודחיית לימודים במקרה של צעירים.

לשם השוואה, חייל סדיר באותם חודשים (בני 21-18) גורם לעלות של כ־8-5 אלף ש"ח בחודש שירות - בעיקר בשל דחיית התחלת לימודים ועבודה. העלות גבוהה במיוחד כשמדובר בעצמאים או בהורים לילדים קטנים.

הנתונים מראים על פגיעה ישירה גם בתעסוקה עצמה. על-פי סקר כוח אדם ינואר 2025, נעדרו זמנית מעבודתם באותו חודש בלבד כ־120 אלף ישראלים עקב שירות מילואים - רובם המכריע גברים בגילי 44-25, קבוצת הגיל שהיא עמוד השדרה של שוק העבודה. מסקר שנערך על-ידי הלמ"ס נמסר לוועדה כי יפורסמו בקרוב נתונים חדשים על פגיעה בקשר הזוגי, הקשר עם הילדים, התעסוקה והמצב הנפשי של משפחות המשרתים.

המשפחות נותרות מאחור

עו"ד עמית טרכטינגוט מפורום נשות המילואימניקים קראה להרחבת המענים הרגשיים גם למשפחות - "לא רק בזמן השירות, אלא גם ובעיקר בין סבבים". לדבריה, יש לקבוע נוהל ברור לפטור זמני משירות במקרים של טיפולי פוריות, הריון ולידה, ולסבסד ליווי רגשי וגופני לבנות הזוג. לדבריה, חלה עלייה בהפלות ובתחושת נטישה - בעיקר בקרב זוגות צעירים.

בדיון הוועדה נשמעו גם התייחסויות מגורמי שטח שונים, שהתמודדו עם האתגרים בפועל. עו"ד ליאור עובדיה, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה: "רוב התלונות על פיטורין נפתרו באמצעות ייעוץ מקצועי, ללא צורך בהליך משפטי". דוד הרוש, ראש ענף המילואים באכ"א: "למרות שקיימת נגישות לטיפול רגשי - ישנה הימנעות מצד המילואימניקים לפנות לקבלת סיוע". עופרה ליפשיץ, מארגון 'שותפות לשירות': "אנחנו עדים לגידול חד במספר המשרתים שמתמודדים עם קשיים נפשיים לאחר השירות". טל אליאס, נציג רשות המיסים: "אנו פועלים לקצר הליכים ולקדם סיוע פרטני מול קרן הסיוע לעצמאים, כדי להקל על החוזרים משירות"."פועלים לקצר הליכים מול קרן הסיוע לעצמאים".

היו"ר לזימי חתמה את הדיון בדרישה לגיבוש מענה מוסדי וכולל למשרתי המילואים ומשפחותיהם: "מדובר בבני אדם, לא במשאבים. המערכת צריכה להפסיק לצפות ממילואימניקים לחזור ישר לקו הזינוק, כאילו לא היו בחזית. החברה הישראלית כולה תשלם את המחיר אם נמשיך לעצום עיניים".