|
|
|
|
 | 357,300 תלמידים זכאי חינוך מיוחד בתשפ"ד
| |
| 19% מסגרות ייעודיות, 20% כיתות ייעודיות בבתי ספר רגילים, 61% שילוב
| |
| גידול שנתי מוערך: כ-10% במספר הזכאים
| |
| כ-500 מטפלים חדשים מצטרפים לשירות החינוכי מדי שנה
| |
| מחסור מוערך בשטח: כ-6,500 מטפלים
| |
| דרישת התמחות נפוצה: 1000 שעות, מדריכה בעלת ותק של שנתיים
| |
| יעד שכר הבא במערכת החינוך: 2027 | |
|
|
|
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד קיימה (15.9.25) דיון מעקב בסוגיית אנשי המקצוע הנלווה־רפואה בחינוך המיוחד, ובו עלה תמונה עגומה של מחסור רוחבי, פערי שכר בין משרדי הממשלה, קשיי הכשרה והיעדר תכלול. יו"ר הוועדה, ח"כ קטי קטרין שטרית, קבעה: "אם קיים מחסור במרכז ובמגזר הפרטי, הוא גדול פי כמה בפריפריה ובמגזר הציבורי. אנחנו כאן כי שום דבר מהדוח הבין־משרדי לא יצא אל הפועל".
לפי סקירה פנימית של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בשנת הלימודים תשפ"ד היו 357,300 תלמידים זכאי שירותי חינוך מיוחד: 19% במסגרות חינוך מיוחד, 20% בכיתות חינוך מיוחד בבתי ספר רגילים ו-61% תלמידי שילוב. חוק חינוך מיוחד מחייב שהשירותים יינתנו בידי בעלי תעודה לפי חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות וטיפול באומנויות, והיקף הטיפול נקבע במוסד החינוכי.
בדף עמדה של פורום ארגונים והורים נטען כי "העדר התכלול בין משרדי הממשלה - בשכר, בתמריצים ובאופק קידום - הוא חסם מרכזי ליישום המלצות 2024".
ח"כ
משה אבוטבול (שס) הציע בחינת הקלות זהירות: "כשיש מחסור בכוח אדם שהולך ומחריף, אולי צריך להוריד את הרף בדברים האפשריים מבלי לפגוע בליבה".
ח"כ
טלי גוטליב (ליכוד) הדגישה את צו השעה: "יש הורים שמעדיפים שיהיה מישהו שיטפל בילד מאשר שלא יהיה בכלל. הפתרון הוא לאפשר לרשויות המקומיות לשכור אנשי מקצוע שיעברו קורסי הכשרות ייעודיים בתחומים ספציפיים".
|
|
|
ח"כ עדי עזוז (יש עתיד) שמה את האצבע על השכר: "הבעיה המרכזית היא שכר. חייבים להעלות ולתגמל את המקצועות הללו, להשוות תעריפים ולפתוח יותר מקומות פרקטיקה".
|
|
|
|
יו"ר הוועדה ח"כ שטרית הקשתה על תנאי הכשרה ארוכים: "אם חסרים 6,500 מטפלים, משהו לא עובד. למה חובה של 1,000 שעות ולא 500. למה לא להרחיב הכשרות גם במגזר החרדי והערבי כדי לקלוט עוד עובדים".
|
|
משרדי הממשלה: התקדמות לצד קשיים
|
|
|
|
|
 [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
הלית טופז-בורובסקי, ממונה חינוך מיוחד במשרד החינוך, אמרה: "הייתה הטבה בשכר המטפלים, אבל יש עוד עבודה והסתכלות להסכם השכר הבא ב-2027. הגדלנו ופיתחנו קורסים להתמחות במרחב החינוכי ופועלים לשימור המטפלים. כל שנה מצטרפים כ-500 מטפלים, ובמקביל יש גידול של 10% במספר התלמידים הזכאים".
טל ניצני-ביטון, מנהלת תכנון כוח אדם במקצועות הבריאות במשרד הבריאות: "התחלנו ליישם את המלצות הוועדה הבין־משרדית, ובהן תוכנית להגדלת מספר הסטודנטים בריפוי בעיסוק, בפסיכותרפיה ובמקצועות נוספים. אנחנו בכיוון הנכון".
עידו קמחי ממשרד ראש הממשלה תיאר מאמץ ממשלתי מתמשך: "יש שינויים רבים, אך האתגרים במקצועות הציבוריים גדולים. אנחנו בוחנים כיצד להרחיב גיוס ולתת מענה".
|
|
האקדמיה והשטח: צווארי בקבוק בפרקטיקה ובסגל
|
|
|
|
|
 [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
מיכל אופיר מהמועצה להשכלה גבוהה אמרה: "ות"ת והמל"ג פועלות באופן שוטף עם משרד הבריאות לפתיחת תוכניות חדשות והרחבת מספר הסטודנטים. לצד זאת, האתגרים משמעותיים - מחסור באנשי סגל ובמקומות התנסות בבתי חולים, בקהילה ובמערכת החינוך".
הד"ר אפרת סלניקיו, ראש החוג לריפוי בעיסוק בקריה האקדמית אונו: "כיום יש שמונה חוגים לריפוי בעיסוק ברחבי הארץ. הביקוש גדול מאוד, אבל מוגבלים בגלל מקומות ההתמחות. סטודנטים חייבים 1,000 שעות התמחות, והמדריכה חייבת ותק של שנתיים ועוד תנאים".
בנקודה זו חזרה יו"ר הוועדה לשאלת סבירות הדרישות: "האם היקף ההתמחות נותר נכון במציאות של מחסור חריף, והאם ניתן להכשיר מדריכות נוספות כדי לפתוח צוואר בקבוק".
|
|
|
|
מקצועות מסוימים: בין אסדרה למימון
|
|
זוהר פטקין, האגודה הישראלית של קלינאי התקשורת: "המקצוע הוא פרופסיה בכל העולם. כדי להניע את המדיניות, על הממשלה לתגמל ולהגדיל מימון. ברגע שזה יקרה, קלינאי התקשורת ינועו למגזר הציבורי".
הד"ר אילנה נח, יו"ר יה"ת - האגודה לטיפול באומנויות בישראל: "במשרד החינוך מועסקים כ-4,500 מטפלים בחינוך המיוחד. אנחנו עובדים גם במשרד הבריאות, אך טרם עברנו את החקיקה שמכניסה אותנו רשמית למקצועות הבריאות. יש ניסיון לפעול דרך חוזר מנכ"ל וזה מתעכב. טיפול באומנויות הוא מקצוע קליני ומפוקח על-ידי המל"ג, מדובר בדיני נפשות".
מלכה יעקב מסמינר שרנסקי, מהמגזר החרדי, תיארה חלופות הכשרה: "חוזר מנכ"ל משרד הבריאות הציג שתי חלופות: תואר שני אקדמי או לימודי תעודה בהיקף זהה. הגוף המכשיר אינו מנוהל על-ידי המל"ג אלא גופים אחרים, ויש פיקוח מלא של גופים אקדמיים על ההכשרה". הד"ר נח חלקה: "זה ממש לא בפיקוח של מוסדות אקדמיים".
|
|
|
|
ההורים: "אין לנו זמן לחכות ל-2027"
|
|
עו"ד רויטל לן כהן, קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים: "יש פער בין מה שילד מקבל במשרד החינוך לבין משרד הבריאות. השכר שונה בין חינוך, בריאות ורווחה ואין סנכרון. הפתרון הוא תכלול במשרד ראש הממשלה".
|
|
|
|
ענבל צוקרמן-דמרי, ארגון יד לילד המיוחד, סיפרה על בנה עם תסמונת אנגלמן: "הבן שלי לא מקבל כבר ארבע שנים קלינאי תקשורת. הם כמו חד-קרן בפרטי. כולם מדברים על רפורמות ו-2027. נראה לכם שיש לבן שלי עד אז לתקשר עם העולם. הוא לא יכול להגיד שכואב לו. צריך פתרונות מידיים להגדלת כוח האדם".
|
|
|
|
בסיום קבעה יו"ר הוועדה ח"כ שטרית כי יתקיים דיון מעקב קרוב, וקראה לממשלה לפעול בשלושה מסלולים מקבילים: "להאחדת תנאי העסקה של כל המטפלים הפרה-רפואיים כדי לאפשר מוביליות בין המערכות, להעלאת השכר במגזר הציבורי ולהגדלת מספר המתקבלים במוסדות האקדמיים. יש להרחיב העסקת תומכים וכוח עזר לילדי החינוך המיוחד, ולהעביר לוועדה נתונים מפורטים על מספר אנשי מקצועות הבריאות בכל משרד".
|
|
עיתונאי וראש מערכת החדשות. חשבון ב-X
; פייסבוק
| תאריך: |
16/09/2025
|
|
|
עודכן: |
16/09/2025
|
|
|
טלי גוטליב / Tali Gottlieb
תפוס כינוי יחודי
השיגורים הבודדים הם ניצול הזדמנות ולא תכנון סדור 
