אירופה מתקשה לתרגם למעשים את הרטוריקה התקיפה בנוגע למלחמה בעזה

מדינות אירופה מכירות בפלשתין, מגנות את מעשיה של ישראל בעזה, חלקן מאשימות אותה ברצח עם – אך המילים הגבוהות אינן מובילות למעשים של ממש, מנתח ניו-יורק טיימס. האיחוד האירופי הציע מכסים על הייבוא מישראל, אך לא ברור האם זה יקרה. הצעות אחרות להעניש את ממשלת נתניהו נתקעו בשל התנגדות, בעיקר של גרמניה.

גם מעשיהן של מדינות בודדות רחוקות מהרטוריקה. הנסיונות להעביר סיוע לעזה מוגבלים, למרות הרעב ברצועה. מדינות אירופה מוכנות לקבל רק קמצוץ ממבקשי המקלט העזתים, שכן ההגירה ככלל היא נושא פוליטי בעייתי. בלגיה קיבלה יותר פלשתינים מכל מדינה אחרת, בשל מדיניות ההגירה המקלה-יחסית שלה, ובשל קיומה של קהילה פלשתינית גדולה. אך גם כאן מדובר במספר קטן; וכאשר פינתה את אזרחיה ומשפחותיהם מעזה, הפסיקה לקבל פלשתינים אחרים.

מבחינת מקבלי ההחלטות באירופה, השאלה היא האם יהפכו את מילות הגינוי והדאגה לפעולה עוצמתית יותר. דעת הקהל באירופה מתנגדת לאופן בו ישראל מנהלת את המלחמה, אך בריתות ארוכות שנים והיסטוריה פוליטית בעייתית גורמות למדינות כמו גרמניה ואיטליה להימנע מלתמוך במעשים של ממש. "מעולם לא ראיתי מומנטום בינלאומי שכזה נוצר בזמן כה קצר, אך עדיין צריך לחכות ולראות אלו מעשים יבואו בעקבות המילים", אומרת כריסטינה קאוש, מומחית גרמנית ליחסים בינלאומיים. "הנושא איננו רק הפלשתינים, אלא יכולתם של המערב ואירופה לאכוף את החוק הבינלאומי".

מספר מדינות נקטו מהלכים מעשיים, מציין הטיימס. ספרד הטילה אמברגו נשק על ישראל וביטלה עסקת ענק בת 700 מיליון אירו עם אלביט. בלגיה מתכננת לאסור ייבוא מההתנחלויות. אבל למהלכים כאלה יש רק השפעה מועטה על מהלך המלחמה, וסיוע לפלשתינים לעזוב את הרצועה הוא קשה יותר מבחינה פוליטית. זרם פליטים מסוריה ב-2015 עודד את עליית הימין הקיצוני בגרמניה ובמדינות נוספות, וכעת אין רצון לקבל פליטים מעזה.

מספר מדינות טוענות שיש מגבלות על יכולתן האינדיבידואלית, וקוראות לאיחוד האירופי להפעיל את כוחו הכלכלי והדיפלומטי. הגוש הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, עם 32% מסחר המוצרים שלה אשתקד. "זהו מצב חירום בו על אירופה לפעול. רבים בציבור אינם מבינים מדוע אירופה כה מרוסנת", אומר שר החוץ הבלגי, מקסים פרבו.

אולם, האיחוד מתקשה לפעול. פקידיו מצאו ראיות לכך שישראל מפרה את התחייבויותיה בתחום זכויות האדם בהסכם האסוציאציה המסדיר את יחסי הצדדים. הנציבות הציעה לאסור על ישראל להשתתף בתוכנית מימון המחקרים "הורייזן אירופה", אך גם צעד מוגבל זה לא השיג את התמיכה הדרושה.

כעת הנציבות מבצעת את המהלך המשמעותי ביותר שלה עד כה, בדמות ניסיון להשעות חלק מהסכם הסחר עם ישראל. מהלך כזה יסיר את ההגנה מעל סחר במיליארדי אירו. "מה שמתרחש בעזה זעזע את מצפון העולם", אמרה לאחרונה נשיאת הנציבות, אורסולה פון-דר-ליין. ההצעה מהווה גינוי למעשיה של ישראל, ומאחר שדי ברוב של שני שלישים ואין צורך בהסכמה פה אחד למימושה – יש סיכוי שהדבר יקרה.

אולם, הדבר רחוק מלהיות מובטח. גרמניה, עם היסטוריית השואה, נמנעת מביקורת חריפה על ישראל; איטליה נוהגת כמותה. הקנצלר פרידריך מרץ הזהיר בשבוע שעבר, כי הביקורת על ישראל מקבלת נימה אנטישמית, ואמר שממשלתו תחליט בתחילת אוקטובר האם לתמוך במהלכים נגד ישראל. שרת החוץ של האיחוד, קאיה קאלאס, אמרה כי עדיין קשה להשיג הסכמה, שכן "העמדות הפוליטיות נותרו ללא שינוי".