|
|
|
|
 | 347 מלאים מסחריים "חוצי-גבולות" הוערכו; 67 מינים.
| |
| ≥37% מהמלאים ישנו תחום בין EEZ לים הפתוח עד 2050; למעלה מ-50% צפויים שינוי מצטבר.
| |
| אזורי סיכון גבוה: האינדו-פסיפי המרכזי - הטונה (Skipjack/Yellowfin/Bigeye), דיונון יפני ופלמידה פסיפית.
| |
| קבוצת מדינות האיים בשותפות הטונה צפויה לאבד חלק מתשואת הדיג המקומית לרווחת צייות זרים בים הפתוח. | |
|
|
|
מחקר רחב־היקף שפורסם ב־Science Advances מזהיר כי יותר ממחצית ממלאי הדגים ה“חוצֶה־גבולות” - להקות שמחייתן נעה בין האזור הכלכלי הבלעדי של מדינות לחופי הים הפתוח - ישנו עד 2050 את קווי תחום המחיה שלהם. ברוב המקרים הכיוון יהיה אל המים הבינלאומיים, שם האכיפה רופפת והסכנה לניצול־יתר גוברת.
צוות חוקרים מאוניברסיטת קולומביה הבריטית ומוסדות נוספים זיהה 347 מלאים מסחריים “חוצי־גבולות” מ־67 מינים, ובהם דגיגני טונה (Skipjack, Yellowfin), כרישים משייטים (Silky, Blue) ודיונונים. באמצעות דגם אקולוגי ותיק ששוכלל לאורך השנים - המשקלל טמפרטורת מים, מליחות וחמצן מומס - החוקרים מצאו כי למעלה משליש מהמלאים ינועו אל הים הפתוח כבר עד אמצע המאה, ועשרות אחוזים נוספים יזוזו בין תחומי שיפוט. המשמעות: חלק ניכר מהביומסה “גולש” מעבר לגבולות המדינתיים.
“השינוי לעבר הים הפתוח עלול לגרור תוצאות חמורות, משום שניהול הדיג שם לרוב פחות יעיל”, אמר הביולוג מָלִין פינסקי, שלא השתתף בעצמו במחקר. לדבריו, החימום שולח “לא מעט דיג אל לב המאפליה, כי לים הפתוח אין מוניטין של ניהול בר־קיימא”.
לא רק תחזית - מגמה שנמדדת כבר עשור
עוד ב־2016 הוכח כי מינים ימיים נעים לקווי רוחב גבוהים ולעומקים גדולים יותר, כחלק מתגובת המערכת הימית להתחממות. הממצאים החדשים מוסיפים שכבת דחיפות: כאשר התזוזות חוצות גבולות שיפוט ימי, האתגר הניהולי מוכפל.
|
|
|
|
|
|
הפגיעה החמורה ביותר צפויה במדינות טרופיות דלות־אמצעים, שאינן מחזיקות צי דיג מרוחק. מחקרי רקע באזור האוקיינוס השקט הראו כי מלאי טונה מרכזיים יוסטו מהאזורים הבלעדיים של מדינות איים - כמו קיריבטי, פלאו, נאורו והסולומון - אל הים הפתוח, עם ירידות צפויות בהכנסות מדיג ובהיתרי גישה שנמכרים כיום לחברות זרות.
כאשר הדגה “בורחת” מן החופים, בורחת עמה גם תשואה כלכלית: פחות הכנסות מרשיונות דיג, פחות מזון מקומי, ויותר תלות ביבוא. במים הבינלאומיים פועלים ארגונים אזוריים לניהול דיג, אך מומחים מזהירים כי יכולת ההתאמה לשינויי אקלים עדיין חלקית; נדרשת קפיצת מדרגה בשיתוף־פעולה בין הגופים המנהלים באוקיינוס השקט (WCPFC ו־IATTC) - החל מהערכת מלאי מותאמת־אקלים ועד כללי קציר זהירים.
קריאה לכללי משחק חדשים
הכלכלן ראשיד סומאילה, ממחברי המחקר, טוען כי המסקנות מחזקות את הטיעון להגבלת דיג בים הפתוח, ואפילו לאיסור נרחב, כדי להפוך את הים הפתוח למקלט מגוון ביולוגי ולמנוע “מרוץ חימוש” מזהם של צי דיג למרחקים. ההצעה שנויה במחלוקת, אך היא משקפת אמת בסיסית: ללא הסדרי־עומק חדשים, המרוץ אחר להקות נודדות יתגבר.
- אסדרה אזורית מותאמת־אקלים - הטמעת הערכות מלאי דינמיות לפי טמפרטורה/חמצן, יעד ביומסה זהיר וקציר מתכנס אוטומטית כאשר הלהקה גולשת לים הפתוח.
- הסכמי חלוקה וגישה חוצי־גבולות - עידכון מנגנוני חלוקת מכסות ורישיונות בין מדינות־חוף לארגונים אזוריים, עם עוגנים משפטיים לשינויי תפוצה.
- ביו־מעקב ושקיפות - השקעה במדידות עצמאיות ובתיוג להקות, ופתיחת נתוני־מיקום היסטוריים לצורכי מחקר - כדי שלא “נטפל בעתיד כשאיננו יודעים מה קורה בהווה”.
- רשת מקלטים ימיים ממוקדת נדידה - הגנה על מסדרונות נדידה בים הפתוח, לצד אזורי חיץ באזורים בלעדיים - כדי למנוע לכידה אינטנסיבית בתקופת מעבר.
גם אם מרבית המוקד באוקיינוס השקט, שוק המזון הגלובלי מקושר: שינויים בתפוצת טונה וכרישים משפיעים על מחירים, על היתרי יבוא ועל שרשראות אספקה. אם הים הפתוח יוסיף להיות “פרוץ”, הלחץ יגבר על מלאים אחרים בים התיכון ובים סוף - והחשבון יגיע אל הצלחת בישראל בצורה של דגים יקרים יותר ופחות ודאות תזונתית.
|
|
עיתונאי וראש מערכת החדשות. חשבון ב-X
; פייסבוק
| תאריך: |
29/09/2025
|
|
|
עודכן: |
29/09/2025
|
|
|
תפוס כינוי יחודי
גורמים הנמנים עם מקורביה פועלים לפגוע ביועמ"שית משרד המשפטים...
