צו הקפאת הליכים לחברות קבוצת אוטומקס בעקבות חשדות חמורים

בית המשפט המחוזי בתל אביב הוציא צו הקפאת הליכים לחברות התפעוליות של קבוצת הרכב אוטומקס מוטורס, העוסקות בייבוא מקביל של כלי רכב לישראל, ומינה להן נאמנים זמניים: רו"ח יזהר קנה ועו"ד רונן מטרי. החברות הן: גלובל אוטו מקס, שפר אוטומקס, ואוטומקס טרייד-אין.

הבקשה הוגשה על-ידי התאגידים הבנקאיים: מזרחי-טפחות, לאומי, מרכנתיל דיסקונט ומסד, שהינם נושים מובטחים של החברות מכוחם של שעבודים צפים על מלאי כלי הרכב. סכום נשייתם המצטברת של ארבעת הבנקים הוא כ-169 מיליון שקלים.

ברקע הבקשה עומדת חקירה פלילית שבה פתחה לאחרונה רשות ניירות ערך נגד נושאי משרה בחברות, ואשר הובילה למעצר של חלק מהם בחשד לביצוע פעולות של מרמה, זיוף, והוצאת כספים מהחברות שלא כדין.

פערים חמורים בין הדיווחים לבין המציאות

לדברי הבנקים, חששם הוא שנמסרו להם דיווחים כוזבים בדוחות הכספיים ובדוחות המלאי שהוצגו להם לצורך קבלת אשראי בנקאי.

בין היתר נטען בבקשה כי התמונה שנתגלתה לעיני הבקר החיצוני מטעם הבנקים, רו"ח ניר בן יעקב, הייתה חמורה מאוד: מתוך 1,300 כלי רכב שהחברות הצהירו כי הם מצויים בבעלותן בישראל, בשווי נטען של כ-149 מיליון שקלים – בפועל מצויים כעת בארץ רק עשרות בודדות של כלי רכב.

לדברי הבנקים, משעה שלא ברור היכן בדיוק נמצאים למעלה מ-1,200 כלי רכב, הרי שהחברות אינן עומדות באמות המידה הפיננסיות המוסכמות בין הצדדים, וממילא אין להן זכות קיום כלכלית. לכן יש למנות להן נאמנים שיחקרו ויבררו מה עלה בגורלם של אותם כלי רכב אשר אינם מצויים בתחומי המדינה.

טענות החברות והחלטת השופט

בתגובה לבקשה נטען על-ידי החברות כי הבנקים הם שהגבילו הלכה למעשה את יכולתן להמשיך בפעילותן, בכך שנטלו כספים שהיו מיועדים לשרת את פעילותן העסקית. במהלך הדיון בבקשה טען בא-כוחן כי הבנקים ידעו בפועל היטב כי מלאי כלי הרכב מצוי רובו ככולו בחו"ל.

לדברי השופט חגי ברנר, מעיון בתגובת החברות לבקשת הבנקים עולה כי לפחות לעת הזאת אין בפיהן כל מענה בכתב לגופו של עניין, וכי הן גם לא עשו ניסיון של ממש לכפור בחשדות החמורים המועלים נגדן.

השופט ציין כי הטענה העיקרית של החברות היא שמפאת החקירה הפלילית, יכולת ההתגוננות שלהן מוגבלת, שכן נאסר על נושאי המשרה למסור מידע כלשהו בכל הנוגע לעסקיהן.

השופט הוסיף כי אין בגרסתן של החברות לסתור ולו כזית את הטענות החמורות כנגדן ולהראות שהן בעלות כושר פירעון, ולמעשה הן גם אינן טוענות באופן פוזיטיבי כי הן בעלות כושר פירעון.
כמו-כן, גרסתן מחזקת את החשש שמא יש ממש בטענות שהועלו כנגדן, וכל שהן מבקשות הוא שתינתן להן הזדמנות לממש את כלי הרכב במקום הימצאם בחו"ל, ובכך לחסוך את עלות הבאתם לישראל. בעניין זה אין לזקוף לחובת הבנקים את סירובם להעמיד להן מימון לשם כך – דבר המחייב להותיר את מושכות ניהולן של החברות בידי מי שלכאורה כשלו בכך.

השופט ביקש מהנאמנים הזמניים להמציא בתוך שבוע ימים דוח ובו ממצאים ראשוניים והמלצות בדבר המסלול שבו יש לפסוע בהליך זה – בין לשיקום, בין לפירוק, ובין להפעלה זמנית.