ארה"ב מרכזת כוחות מול ונצואלה - ועדיין לא ברור לשם מה

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, הגדולה בעולם, יצאה בתחילת השבוע מנמל ספליט שבקוריאה לעבר הקריביים. בתחילת אוקטובר, 10% מהכוחות הימיים של ארה"ב הוצבו בשטחו של פיקוד הדרום. האם ארה"ב מתכוננת למלחמה נגד ונצואלה של ניקולס מדורו? – שואל אקונומיסט.

בשבועות האחרונים הנחיתה ארה"ב שורה של מהלומות אוויריות על סירות שלטענתה הובילו סמים, עם 43 הרוגים. משפטנים טוענים שהן בלתי חוקיות ומפקד פיקוד דרום, האדמירל אלווין הולסלי, הודיע שיסיים את תפקידו בדצמבר – כנראה בשל חילוקי דעות עם השר פיט הגסת' על התקפות אלו.

ריכוז הכוחות מכוון בחלקו נגד מאדורו, שהפסיד בבחירות אשתקד אך נותר בשלטון. ארה"ב מאשימה אותו בסחר סמים, האשמה שרוב המומחים מתייחסים אליה בספקנות. טראמפ היה גלוי לגבי ההמשך: "הרבה סמים מגיעים אלינו מוונצואלה. נעצור אותם גם ביבשה. היבשה היא הבאה בתור".

מדובר בריכוז הספינות הגדול ביותר באזור מאז משבר הטילים בקובה. שלוש המשחתות הנלוות לג'רלד פורד נושאות 180 טילי שיוט "טומהוק". מפציצים ומסוקים של הכוחות המיוחדים חגים לידי חופי ונצואלה – כדי לעצבן את מדורו או כדי למפות את בסיסי הנ"מ של ארצו. משחתת אמריקנית הגיעה השבוע לטרינידד וטובגו, במרחק של 11 ק"מ מוונצואלה, למה שארה"ב תיארה כתרגיל משותף עם הנחתים – ומה שעשוי להיות ככסות להעברת כוחות לאיזור.

המטרה של "דיפלומטיית ספינות התותחים" הללו אינה ברורה, מציין אקונומיסט. בממשל טראמפ נשמעות דעות שונות לגבי הגישה כלפי ונצואלה. ייתכן שטראמפ רוצה להפיל את מדורו, במבצע של הכוחות המיוחדים; הוא אישר פומבית שהסמיך את ה-
CIA
לבצע פעולות חשאיות בוונצואלה. ייתכן שהמטרה היא לגרום למישהו בחוג הפנימי של מדורו לצאת נגדו. אין ספק שהמשטר עצבני מאוד: הוא גייס כוחות, הגביר את הכוננות ופילס את הדרך להכרזת מצב חירום.

במקום לתקוף במישרין את מדורו ומשטרו, טראמפ יכול להמשיך ליישם את מדיניותו הרחבה יותר ולהפציץ יעדים בוונצואלה הקשורים להברחות סמים. הפצצות כאלה לא יפתרו את הבעיה, למרות שיאפשרו לטראמפ להכריז על ניצחון. הפנטניל המגיע לארה"ב מיוצר ברובו במקסיקו, לא בוונצואלה, ופעולה כזאת תסיט את תשומת הלב של הצבא מאירופה והאוקיינוס השקט.

הגסת' שיבח לאחרונה את מלחמת המפרץ של 1991 כדוגמה ל"משימה מוגבלת עם כוח עצום ומטרה ברורה" לעומת "המשימה הזוחלת" בווייטנאם. הפצצות נקודתיות עשויות להיות חסרות תועלת, בעוד פלישה קרקעית עלולה להפוך לבוץ טובעני. אפילו אם מדורו יופל ויוחלף בידי אדמונדו גונזלס שניצח בבחירות, לא ברור מה יקרה לאחר מכן. קיימת סכנה מוחשית של אלימות ושל התנגדות מצד הצבא.

בכל מקרה, השעון מתקתק. לא ניתן יהיה להחזיק את ג'רלד פורד לתקופה ממושכת בדרום אמריקה, אלא אם ייעשה בה שימוש. תגבור הכוחות בקריביים הוא אחד משני הסימנים המעידים לפלישה אפשרית. השני הוא הקמת ערי אוהלים בפוארטו ריקו עבור מספר רב של חיילים; זה עדיין לא קרה.