צואת כלבים שלא נאספה נושאת פי 2.6 יותר טפילים מסוכנים

כמעט בכל פארק, שביל טיול או מדשאה ציבורית יש מי שמתעלם מהחובה לאסוף את צואת כלבו. מחקר חדש מאוניברסיטת אבריסטווית חושף כעת עד כמה ההרגל הזה מסוכן לבריאות - לא רק של בעלי חיים אחרים, אלא גם של בני אדם.

פי שניים וחצי יותר טפילים בצואה שלא נאספה

החוקרים אספו מעל 150 דגימות של צואה שלא נאספה ועוד 138 דגימות שנזרקו לפחי פסולת ייעודיים. התוצאות חד־משמעיות: 22.1% מהדגימות שלא נאספו הכילו לפחות סוג אחד של תולעת, לעומת 6.5% בלבד מהדגימות שנאספו כראוי. בסך-הכל, כמעט אחת מכל שבע דגימות הכילה טפילים מסוכנים - בהם תולעי קרס (6.8%) ותולעי Toxocara canis (4.5%).

המשמעות: גללים שנשארים על הקרקע מסכנים פי 2.6 יותר את הסביבה מהפסולת שנאספה ונסגרה בשקית.

הטפילים מתפשטים סביבנו

המחקר גילה גם שבזמן שהצואה בשקיות נותרה יציבה מבחינה ביולוגית, ביצי הטפילים שבצואה שלא נאספה מתפרקות ומתפזרות בקרקע ובאוויר בתוך כשבועיים. כך עלול להיווצר מגע בלתי ישיר - דרך אדמה, נעליים, משחקי ילדים או בעלי חיים אחרים.

הד"ר ראס מורפייו, מרצה לביוכימיה ולטפילולוגיה באוניברסיטה, מסביר: "כשכלב לא מקבל טיפול מונע נגד תולעים, הוא עלול להפיץ טפילים שמזיקים גם לבני אדם. אחריות בסיסית של כל בעל כלב היא לאסוף, לטפל ולשמור על הסביבה נקייה".

מה כל בעל כלב יכול לעשות

• להחזיק שקיות בכל טיול ולוודא שהפסולת נזרקת לפח מתאים.

• לטפל בכלב אחת לכמה חודשים בתרופה נגד תולעים.

• להימנע מהשארת שקיות פסולת תלויות על ענפים או בצידי שבילים.

• להסביר לילדים למה חשוב להתרחק מצואה של בעלי חיים.

הבעיה מתחבאת דווקא במקומות הירוקים

סקרים עדכניים שנערכו על-ידי ארגוני ניקיון סביבתי, נרשמה ירידה בכמות הצואה ברחובות - אך לא באזורים הפתוחים. בפארקים, בשבילים ובשולי הדרכים התופעה נמשכת, בעיקר כשהחשכה יורדת ובעלי הכלבים חושבים "שאיש לא רואה".

לפי מארגני קמפיין ההסברה הבריטי "השאירו רק טביעות כף רגל", מטרת המיזם היא להזכיר שהבעיה איננה רק אסתטית - אלא עניין של בריאות הציבור. "אין תירוצים", נאמר בהודעת הארגון. "שקית קטנה אחת חוסכת סכנה גדולה".