פרופ' אמיר ירון. הפחתת החוב אינה התעקשות טרחנית [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
נגיד בנק ישראל: תקציב 2026 חייב להיות אחראי - יעד הגירעון לא יעלה על 3% |
פרופ' אמיר ירון קרא בכנס הפיקוח על הבנקים לגיבוש תקציב אחראי שיבטיח את אמון השווקים ויתמוך בצמיחה ● לדבריו, יש להפחית את יחס החוב לתוצר ולהשקיע במנועי צמיחה ארוכי טווח, לצד התאמות בתקציב הביטחון ● הנגיד הדגיש כי מגמת התמתנות האינפלציה נמשכת, אך יש לשמור על זהירות במדיניות הריבית |
גיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, קרא בכנס השנתי של הפיקוח על הבנקים (יום ג', 4.11.25) לגיבוש תקציב מדינה אחראי לשנת 2026, שיבטיח את יציבות המשק וימשיך לשמר את אמון השווקים. ירון הדגיש כי על הממשלה לקבוע גירעון שלא יעלה על רמה מעט גבוהה מ־3% תוצר, ולחזור לתוואי יורד ביחס החוב לתוצר. לדבריו, כעת, עם הירידה בעצימות הלחימה והשיפור במצב הכלכלי, זה הזמן לממש את היעד.
הנגיד הציג את מה שכינה "הטרילמה הפיסקלית" - שלושה אתגרים מרכזיים שעמם על המדינה להתמודד בו־זמנית: הצורך להפחית את יחס החוב לתוצר, ההשקעה החסרה במנועי צמיחה לטווח ארוך, והעומס שמטיל תקציב הביטחון על יתר סעיפי התקציב. "שלושת האתגרים הללו מתקיימים במקביל ודורשים קבלת החלטות מאוזנות וראייה כוללת", אמר.
ירון ציין כי הפחתת החוב היא איננה "התעקשות טרחנית של כלכלנים", אלא תנאי לשמירה על רזרבות תקציביות חיוניות למצבי חירום. לדבריו, אותן כריות תקציביות הן שאפשרו למשק הישראלי לצלוח את משבר הקורונה ואת תקופת המלחמה תוך שמירה על אמון השווקים.
בהמשך הדגיש הנגיד את חשיבות ההשקעה בחינוך, בתחבורה ובתשתיות נוספות שיתמכו בצמיחה ארוכת טווח, תוך בחינה מחודשת של הוצאות שאינן תורמות לפריון העבודה. במקביל, קרא לבחון מחדש את תקציב הביטחון שגדל משמעותית בשנתיים האחרונות, ולהתאמו למפת האיומים תוך שמירה על איזון עם צורכי החברה והמשק.
"הביטחון הוא תנאי הכרחי לכלכלה יציבה, אך ללא כלכלה חזקה גם הביטחון עלול להיפגע", אמר ירון, והוסיף כי לשם עמידה ביעדי החוב והגירעון יידרשו או התאמות בהוצאה הביטחונית או איתור מקורות תקציביים חלופיים. הוא הדגיש כי מרחב התמרון למתן הקלות תקציביות נוספות - ללא מקורות כיסוי - כמעט שאינו קיים.
נגיד בנק ישראל התייחס גם לסביבת האינפלציה, ואמר כי בתקופה האחרונה נמשכת מגמת ההתמתנות, לצד שיפור בפעילות הכלכלית: "שוק העבודה נותר הדוק, נרשמה עלייה בהוצאות בכרטיסי אשראי, שיפור במגמות, גיוסי הון בהייטק ותוצאות חיוביות בבורסה".
הנגיד הסביר כי השילוב בין ירידת האינפלציה לבין התחזקות הפעילות הכלכלית נובע ממדיניות מוניטרית מדודה ואחראית. לדבריו, הורדת ריבית מוקדמת מדי הייתה עלולה להאיץ מחדש את האינפלציה ולפגוע באמינות המדיניות המוניטרית.
ירון ציין כי המדד האחרון, שהפתיע את השוק כלפי מטה, מצביע על התפתחות חיובית, אך הדגיש כי האיזון בין כוחות שיתמכו בירידת מחירים - כמו תיסוף השקל והירידה בגיוסי המילואים - לבין כוחות מנוגדים של עלייה בביקושים בעקבות שיפור ביטחוני, יקבע את תוואי האינפלציה בחודשים הקרובים.
הוא סיכם כי בנק ישראל והוועדה המוניטרית ממשיכים לפעול באופן מקצועי, ענייני ומבוסס נתונים: "כך פעלנו, וכך נמשיך לפעול".
הנגיד הציג את מה שכינה "הטרילמה הפיסקלית" - שלושה אתגרים מרכזיים שעמם על המדינה להתמודד בו־זמנית: הצורך להפחית את יחס החוב לתוצר, ההשקעה החסרה במנועי צמיחה לטווח ארוך, והעומס שמטיל תקציב הביטחון על יתר סעיפי התקציב. "שלושת האתגרים הללו מתקיימים במקביל ודורשים קבלת החלטות מאוזנות וראייה כוללת", אמר.
ירון ציין כי הפחתת החוב היא איננה "התעקשות טרחנית של כלכלנים", אלא תנאי לשמירה על רזרבות תקציביות חיוניות למצבי חירום. לדבריו, אותן כריות תקציביות הן שאפשרו למשק הישראלי לצלוח את משבר הקורונה ואת תקופת המלחמה תוך שמירה על אמון השווקים.
בהמשך הדגיש הנגיד את חשיבות ההשקעה בחינוך, בתחבורה ובתשתיות נוספות שיתמכו בצמיחה ארוכת טווח, תוך בחינה מחודשת של הוצאות שאינן תורמות לפריון העבודה. במקביל, קרא לבחון מחדש את תקציב הביטחון שגדל משמעותית בשנתיים האחרונות, ולהתאמו למפת האיומים תוך שמירה על איזון עם צורכי החברה והמשק.
"הביטחון הוא תנאי הכרחי לכלכלה יציבה, אך ללא כלכלה חזקה גם הביטחון עלול להיפגע", אמר ירון, והוסיף כי לשם עמידה ביעדי החוב והגירעון יידרשו או התאמות בהוצאה הביטחונית או איתור מקורות תקציביים חלופיים. הוא הדגיש כי מרחב התמרון למתן הקלות תקציביות נוספות - ללא מקורות כיסוי - כמעט שאינו קיים.
נגיד בנק ישראל התייחס גם לסביבת האינפלציה, ואמר כי בתקופה האחרונה נמשכת מגמת ההתמתנות, לצד שיפור בפעילות הכלכלית: "שוק העבודה נותר הדוק, נרשמה עלייה בהוצאות בכרטיסי אשראי, שיפור במגמות, גיוסי הון בהייטק ותוצאות חיוביות בבורסה".
הנגיד הסביר כי השילוב בין ירידת האינפלציה לבין התחזקות הפעילות הכלכלית נובע ממדיניות מוניטרית מדודה ואחראית. לדבריו, הורדת ריבית מוקדמת מדי הייתה עלולה להאיץ מחדש את האינפלציה ולפגוע באמינות המדיניות המוניטרית.
ירון ציין כי המדד האחרון, שהפתיע את השוק כלפי מטה, מצביע על התפתחות חיובית, אך הדגיש כי האיזון בין כוחות שיתמכו בירידת מחירים - כמו תיסוף השקל והירידה בגיוסי המילואים - לבין כוחות מנוגדים של עלייה בביקושים בעקבות שיפור ביטחוני, יקבע את תוואי האינפלציה בחודשים הקרובים.
הוא סיכם כי בנק ישראל והוועדה המוניטרית ממשיכים לפעול באופן מקצועי, ענייני ומבוסס נתונים: "כך פעלנו, וכך נמשיך לפעול".
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| נגיד בנק ישראל: תקציב 2026 חייב להיות אחראי - יעד הגירעון לא יעלה על 3% |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

