המשטרה תציב מתווה חדש להפגנות מול מעון ראש הממשלה

ח"כ שטרית סיפרה כי תושבים, ובמיוחד קשישים, נאלצים לוותר על יציאה מהבית מחשש לאלימות או עקב חסימות ממושכות. "יש אנשים שנשארים בלי אוכל, בלי גז, בלי תרופות. חלקם פשוט מפחדים לדבר", אמרה.

מיכל, תושבת השכונה, תיארה: "לפני ראש-השנה סגרו את הכביש לשמונה ימים. לא ידענו אם שליחים יכולים להגיע. באמצע הלילה נכנסים לנו לחצר - זה מפחיד".

אהוד, תושב נוסף, הוסיף: "אני בעד זכות ההפגנה, אבל לא זכות האלימות. סבלנו מאלימות פיזית ממש כשניסינו לצאת מהבית". תמר סיפרה על מקרה שבו בתה, לאחר ניתוח קיסרי, לא יכלה להגיע הביתה בשל המחסומים.

סגן ראש עיריית ירושלים אדיר שורץ ציין כי הרחוב מהווה ציר תחבורה ראשי ולכן כל חסימה פוגעת במאות נוסעים מדי יום. "בחודשים האחרונים הרחוב נחסם בין עשרה לארבעה־עשר ימים בכל חודש, לעיתים ל־22 שעות רצופות. מדובר בפגיעה לא פרופורציונלית". לדבריו, הפגיעה הכלכלית בבעלי העסקים ובשירותי האוטובוסים קשה במיוחד.

תנ"צ שלומי בכר, מפקד מרחב ציון, הבהיר כי המעון ברחוב עזה מוגדר רשמית כמעון ראש הממשלה עד לחזרת המשפחה לבית ברחוב בלפור. "המחאה היא זכות חשובה, אך יש למנוע פגיעה חמורה בשגרת החיים. אנו שוקדים על מתווה שיאפשר מחאות שלוש פעמים בשבוע בלבד, בשעות תחומות, תוך אכיפת חוק הרעש במלואו. מי שיפר יעוכב לתחנה".

הוא הוסיף כי יוצבו אמצעים חלופיים למחסומים קבועים על המדרכות ושלטי מידע שיבהירו לציבור את כללי ההפגנה.

הוועדה: "להחמיר באכיפה ובענישה"

עו"ד שמעון חוג'ה מפרקליטות המדינה הסביר כי מרבית התיקים בתחום ההפגנות מטופלים על-ידי המשטרה. "כאשר הפגנה מאושרת, לא כל הפרה גוררת עיכוב או כתב אישום. אנו מגישים כתבי אישום רק כשיש ראיות מוצקות".

ח"כ שטרית הביעה תרעומת על היעדר אכיפה יעילה: "גם אני הגשתי תלונות על אלימות - ושום דבר לא קרה".

יו"ר הוועדה ח"כ צבי פוגל סיכם: "הזכות להפגין מקובלת עלי ואף מחייבת, אבל היא אינה זכות לאנרכיזם. לא ייתכן שתושבים יחיו בפחד ובתחושת מצור. נדרוש להחמיר את הענישה ולקיים דיון מעקב".