שלוש הצעות למתקן ההשבה בנאות חובב: מהלך אסטרטגי להוצאת ישראל מעידן ההטמנה

שלוש קבוצות תשתית מהגדולות בארץ הגישו את הצעותיהן למכרז הבין־לאומי הראשון להקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת בנאות חובב - מתקן שאמור לטפל בכ־300 אלף טון פסולת בשנה ולייצר אנרגיה בהספק של כ־30 מגה־ואט. מדובר בציון דרך מרכזי בשינוי שמובילה המדינה: מעבר מהטמנה מזהמת למערך מודרני המשלב מיון, מיחזור והשבה לאנרגיה.

ההצעות הוגשו על-ידי אלקטרה, קבוצת דניה-משאב אנרגיה, וקבוצת שפיר-בלוג'ן-דקל. כל אחת מהן כוללת שותף בין־לאומי מומחה בהשבת אנרגיה, האחראי על הידע והטכנולוגיה.

המתקן הראשון בישראל - ומה שאמור לבוא אחריו

היוזמה נסמכת על החלטת ממשלה מס' 1895 ותת"ל 107, ומגדירה מתקן הכולל תחנת מיון מלאה: פסולת הניתנת למיחזור תופרד, והשאריות יישרפו לייצור קיטור שיניע טורבינה. המתקן יוקם בהתאם לתקינה האירופית העדכנית להשבת אנרגיה מפסולת - תקן מחמיר המיושם במאות מתקנים אירופיים.

ישראל מטמינה כיום כ־80% מהפסולת - נתון חריג ביחס למדינות המערב - והמתקן בנאות חובב אמור להיות הראשון מתוך רשת של כ־10 מתקני השבה עתידיים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מגדיר את המהלך כאירוע מכונן: "הגשת ההצעות במכרז מהווה אבן דרך משמעותית ביותר בתהליך שמוביל משרד האוצר לקידום פתרונות למשבר הפסולת, לצורך הפחתת הנזקים הסביבתיים והפחתת יוקר המחיה לרשויות המקומיות ולאזרחי ישראל". לדבריו, האוצר ימשיך לקדם תשתיות בחזית התחבורה, האנרגיה, המים והפסולת ולדחוף אסדרה מצמצמת ביורוקרטיה כדי להאיץ את הביצוע.

רמי רוזן, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, מציג את העניין הכלכלי שמגלות החברות: "הגשת ההצעות היא הבעת אמון של חברות תשתית גדולות בכיוון אליו מכוון המשרד. זהו מסר ברור לגבי הפוטנציאל העסקי שבשוק הפסולת הישראלי".

המשמעות לבאר שבע ולדרום

בהסכם חתום בין המדינה לעיריית באר שבע, נקבע שכל הפסולת העירונית תטופל במתקן החדש. בהמשך ייחתם הסדר דומה עם רשויות נוספות במחוז הדרום. המהלך צפוי לצמצם את עלויות שינוע הפסולת - הוצאה גבוהה לרשויות - ולהקטין משמעותית את ההשלכות הסביבתיות באזור.

החשב הכללי יהלי רוטנברג מדגיש כי המתקן מתווה את דפוסי האסדרה הדרושים לדור המתקנים הבא: "כ־80% מהפסולת בישראל עדיין מוטמנת. המדינה נדרשת לכ־10 מתקני השבה נוספים, והמתקן הראשון מגדיר את הסטנדרט הטכנולוגי והסביבתי לכל הבאים אחריו".

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', מציג את המהלך כקפיצת מדרגה אזורית: "המתקן יצמצם את ההטמנה המזהמת ויקדם מיחזור, יתרום לבריאות הציבור ויהפוך את הפסולת למשאב. זו טכנולוגיה מוכרת בעולם כולו, עם הגנות סביבתיות מיטביות ותקני פליטה מחמירים".

השלב המכריע הבא

המכרז מתנהל בשיטת PPP בראשות אושרת דוד, ובהשתתפות משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, ענבל ועיריית באר שבע. המימון ייעשה מכספי קרן הניקיון. בתום בחינת ההצעות תיבחר קבוצת הזכיינות שתתחיל בהקמה, לפרק זמן של כ־25 שנה, ולאחריה יועבר המתקן לבעלות המדינה.

השלמת השלב הנוכחי מוגדרת בממשלה כ"אירוע אסטרטגי" בתוכנית הלאומית לטיפול במשק הפסולת - תחום שנותר מאחור במשך עשורים ושגרם לעלויות סביבתיות וכלכליות כבדות.