בשנה הבאה יתחיל העולם לקבל תשובות על השלכות הבינה המלאכותית

במשך שלוש שנים התפעל העולם מהפיקחות של ChatGPT ומהיצירתיות של Sora. מתוך ציפייה שהבינה המלאכותית תחולל מהפכה, ענקי ההיי-טק האמריקניים שפכו אשתקד 400 מיליארד דולר למרכזי נתונים ותשתיות אחרות; עד סוף העשור ההשקעה עשויה להגיע ל-7 טריליון דולר. אבל ההכנסות מה-AI הן 50 מיליארד דולר בלבד בשנה, שמינית מאלו של אפל או אלפאבית, מציין אקונומיסט ב-The World Ahead 2026.

בשנה הקרובה יעבור המיקוד להשלכות הכלכליות, הפיננסיות והחברתיות של הבינה. 800 מיליון איש משתמשים ב-ChatGPT, אך המספרים נמוכים בהרבה כאשר עסקינן באימוץ הרשמי בידי עסקים. רק 10% מהחברות האמריקניות בעלות 250 עובדים ומעלה הכניסו את ה-AI לתהליכי הייצור. 95% מתוכניות הפיילוט לא הניבו הכנסות.

משקיעים, יזמים וענקי ההיי-טק מתרכזים בדבר אחד: כיצד להאיץ את אימוץ ה-AI בידי חברות, כי אם זה יקרה – ההכנסות יהיו עצומות. חברות הזנק מתייצבות כדי לסייע בהטמעתו בידי ענפים מוגדרים או לשימושים מוגדרים. אפילו החברות המובילות, OpenAI ו-Anthropic, מתחילות לתפור חלק ממוצריהן כדי לסייע למממנים או לחוקרים במדעי החיים. בשנה הבאה יש לראות את שיעור האימוץ הרשמי ואת מידת הצלחתו.

זה חשוב לא רק בגלל השלכות ה-AI על התפוקה והצמיחה, אלא גם בגלל ההשלכות הפיננסיות העצומות של הצלחת הענף. מניות החברות הקשורות ל-AI עלו ב-44% יותר מאשר מדד S&P 500. אם האימוץ יואץ, המשקיעים ימשיכו להאמין בכך שפזרנותם וסבלנותם יובילו בסופו של דבר לרווחים נאים. אבל כל סימן לכך שרווחי ה-AI יתעכבו או לא יגיעו, עלול להוביל לצניחה בשערים.

ההיסטוריה מלמדת שאפילו טכנולוגיות שימושיות, כמו מסילות והאינטרנט, הצריכו השקעות ענק. תיקון בענף ה-AI יכה במשק האמריקני כולו. הגאות בו סייעה להסתיר את השלכות המכסים, הירידה בהגירה וחוסר הוודאות; אבל אם תדעך, עלולים להימחק טריליוני דולרים מעושרם של משקי הבית, מזהיר אקונומיסט.

סכנה אחרת היא לשוק העבודה. כדי להאיץ את היישום, חברות AI מקדמות "סוכנים" וירטואליים המסוגלים לבצע שורה של משימות כמו עובדים אנושיים, אך מסביב לשעון ובמחיר נמוך יותר. ייתכן שלמנהלים יהיה קל יותר לבלוע את ה-AI באריזה כזאת, אך קשה לחשוב על דרך שתגרום ליותר התנגדות לגניבת משרות בידי הבינה.

כמה פרשנים כבר מאשימים את ה-AI באחריות לאבטלה הגבוהה של בעלי תארים אקדמיים, אך אין לכך הוכחות של ממש. ייתכן שמדובר בשיקוף של השינוי בכישורים הדרושים למעסיקים, או בתוצאות של תעסוקת היתר בטכנולוגיה ובשירותים המקצועיים בזמן הקורונה. כמה מחקרים מעלים שה-AI לא פגע בשוק העבודה ולא מצאו ראיות לכך שענפים מוטי AI מפטרים יותר עובדים מאשר ענפים אחרים.

תקופות גאות קודמות בטכנולוגיה מלמדות, כי החששות מפני אבטלה ניכרת אינם נוטים להתממש. חברות המאמצות מהר יותר את הטכנולוגיה יוצאות נשכרות מביקוש גדול יותר, מה שגורם להן לשכור יותר עובדים; אם יש משרות שנעלמות, אחרות נוצרות. אבל באופן טבעי, אנשים חוששים משינוי.

ההתלהבות והתקוות סביב ב-AI אינן דומות למשהו שהעולם כבר ראה, וההשלכות האמיתיות שלו עדיין אינן ברורות. האם הוא יוביל להתחדשות כלכלית, למפולת פיננסית או להתנגדות חברתית – או לשילוב כלשהו של השלושה? בשנה הבאה יתחיל העולם לקבל את התשובה.