יום לאחר בקשת החנינה: נתניהו מבקש לבטל את הדיון מחר במשפטו

בואו ננסה להגדיר במילה אחת את נשיאי המדינה. חיים ויצמן היה המייסד. יצחק בן-צבי היה הצנוע. זלמן שז"ר היה המחנך. אפרים קציר היה המדען. יצחק נבון היה הירושלמי. חיים הרצוג היה האצולה. משה קצב הוא האנס. שמעון פרס היה הפוליטיקאי. ראובן ריבלין הוא המחבק. ויצחק הרצוג?

אלוף (מיל') יפתח רון־טל חושף (30.11.25) כי בפגישה שקיים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, עלה נושא החנינה. בתשובה לשאלת שמעון ריקלין בערוץ 14 סיפר רון־טל שנתניהו ביקש את עמדתו בנושא. לדבריו, הוא השיב לראש הממשלה כי "ההיסטוריה תשפוט אותו", ולכן עליו לעשות כל מאמץ להביא לסיום המשפט.

על יסוד הדין, הנוהג והנסיבות, סיכויי בקשת החנינה שהגיש (30.11.25) בנימין נתניהו נמוכים עד אפסיים. ככל שכנגד כל הסיכויים, ובעיקר ההיגיון הפשוט, הבקשה תתקבל, יש כאן פתיחת צוהר לטענות קיפוח קשות של נאשמים וחשודים אחרים לאורך השנים, שבקשותיהם נדחו אך מפני שלא נטלו אחריות על מעשיהם.

1. האם יצחק הרצוג יכול להעניק חנינה לבנימין נתניהו? התשובה הפורמלית: כן. התשובה המעשית: קשה. מדובר בתסבוכת חסרת תקדים של חוק יסוד, פסיקת בית המשפט העליון ומדיניותו של הרצוג עצמו כפי שהוא מוצגת באתר נשיא המדינה.

פרקליטיו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הגישו בשמו (30.11.25) לנשיא המדינה, יצחק הרצוג, בקשה להעניק לו חנינה ובכך לסיים את משפטו. הבקשה אינה כוללת הודאה בעבירות או התחייבות כלשהי מצידו של נתניהו, ומתמקדת בכך שחנינה תקל עליו לנהל את ענייני המדינה ותביא לשיטתו לאיחוי הקרע בעם. הם מבקשים מהרצוג לפעול "מתוך תחושת אחריות לאומית ומתוך ראיית טובת העם והמדינה". בבית הנשיא אומרים, כי הטיפול בבקשה יימשך שבועות. הגשת הבקשה אינה אמורה להשפיע על ניהול משפט נתניהו.