הסחר העולמי יושפע מהתגובה למכסים האמריקניים ומהתעשיה הסינית

2025 הייתה שנה קשה לסחר החופשי. "יום השחרור" של דונלד טראמפ באפריל שלח גלי הדף של מכסים ברחבי העולם, והוא מחק את שאריות מערכת הסחר מבוססת הכללים. אבל למרות זאת, הסחר העולמי המשיך לנוע – מציין אקונומיסט ב-The World Ahead 2026.

ארגון הסחר העולמי מעריך שסחר הטובין גדל השנה ב-2.4%; הערכתו הקודמת הייתה 0.9%. הייצוא הסיני גדל ב-6%, למרות ירידה של 15% בייצוא לארה"ב, בזכות עלייה של 8% בייצוא לאיחוד האירופי, של שישית בייצוא לדרום-מזרח אסיה ושל רבע בייצוא לאפריקה. וייטנאם מייצאת יותר לאירופה, הודו מייצאת יותר למפרץ הפרסי, וברזיל – לסין. אבל לגמישות זו יש מגבלות.

התחזית ל-2026 תלויה בתגובתו של יתר העולם למכסים האמריקניים ובהיקף הייצור התעשייתי הסיני. רבים פונים לפרוטקציוניזם כמוצא אחרון: מקסיקו הטילה מכס של 50% על רכב סיני בתקווה לרצות את טראמפ. אחרים עוברים למגננה מחשש להצפה: אירופה מתכננת לקצץ במחצית את מכסות ייבוא הפלדה ולהכפיל את ההיטל ל-50%. בדרום-מזרח אסיה נשקלים צעדים להגן על התעשיה המקומית מפני הייבוא מסין.

במקביל, החיפושים אחרי שווקים חלופיים לארה"ב מעצב מחדש את דיפלומטיית הסחר. האיחוד האירופי הגיע להסכם סחר חופשי עם ברזיל וארגנטינה אחרי עיכוב של 25 שנה ולהסכם עם אינדונזיה, ומקווה לסגור ב-2026 הסכמים עם הודו ואיחוד האמירויות. ברזיל חידשה את המו"מ עם קנדה, החלה בדו-שיח עם יפן ומקווה להגיע להסכם עם מקסיקו. קנדה חתמה על הסכם עם אינדונזיה ומקווה להתקדם בשיחות עם דרום-מזרח אסיה.

במקביל נעשים מאמצים לרענן את מערכת הסחר הבינלאומית. ארגון הסחר חבול אך ממשיך לפעול, ואפילו ארה"ב מנסה לשמר חלקים ממנו, במיוחד בתחום הדיגיטלי. מדינות קטנות יותר ממשיכות לפנות אליו, ומברזיל ועד אינדונזיה נשמעות קריאות לרפורמות בו, אם כי זה יקח זמן.

הסחר מבוסס הכללים זקוק למוביל, מציין אקונומיסט; האם האיחוד האירופי יטול את התפקיד? יש מי שמציעים לקשר אותו עם השותפות הטרנס-פסיפית של 12 מדינות המהוות 14% מהתוצר העולמי ובהן אוסטרליה, קנדה, יפן ומקסיקו. אבל מיזוג שכזה עודנו אפשרות רחוקה, שכן השותפות נוצרה כדי לסחור עם ארה"ב והרגולציה בה חלשה יותר. אל תצפו לבריתות גדולות ב-2026. הפילוג יימשך, אך כך גם המאמצים לשמר את הסדר הליברלי.