רוטמן בוועדת החוקה: "אנחנו עושים עבודה שלא אמורה להיות שלנו"

ועדת החוקה קיימה (3.12.25) דיון בהצעת החוק "כליאתם והעמדתם לדין של המשתתפים באירועי 7 באוקטובר", שמקדמים יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן וח"כ יוליה מלינובסקי. לפי ההצעה, יוקם בית דין מיוחד בן 15 שופטים שידון בעבירות של השמדת עם בהתאם לחוק משנת 1950, ויוכל לסטות מדיני הראיות ומסדרי הדין המקובלים. במקביל יוקם צוות היגוי בין־משרדי שיגבש את מדיניות התביעה, ונשקלת הרחבה של סמכות הרמטכ"ל להוצאת צווי כליאה למי שיש יסוד סביר שהשתתף בטבח.

רוטמן: "העיכוב נובע מכשל מתמשך של משרדי הממשלה"

יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן מתח בדיון ביקורת חריפה על היעדר ההיערכות מצד הגורמים הממשלתיים: "אנחנו משלבים כאן דיון חקיקה ודיון פיקוח בגלל שאיש לא ביצע את עבודת המטה שהייתה אמורה להיעשות. אם נכונים הדיווחים שהיועמ"שית ושר המשפטים לא נפגשו – אינני מבין את משחקי האגו האלו. כך או כך, התוצאה היא שאנחנו עושים עבודה שלא אמורה להיות שלנו".

רוטמן הדגיש כי זהו הדיון הראשון שבו הונח בפני הוועדה מסמך מסודר של הנהלת בתי המשפט בנוגע למשמעויות הפעלת הערכאות הקיימות וחלופות לטריבונל חדש: "המסמך כולל לראשונה הערכה אמיתית של עלויות ולוגיסטיקה – והוא חושף עד כמה העבודה הזו התעכבה".

הצבא: "הקמת ערכאה חדשה היא מהלך תקדימי שלא קיימים לו משאבים"

רס"ן מישל סלבי, ראש מדור חקיקה בפרקליטות הצבאית, הזהירה כי צה"ל אינו ערוך להקמת מערכת משפטית חדשה: "מדובר בערכאה שיפוטית שלא הייתה קיימת בישראל. יש לכך השלכות על הדין, סדרי הדין, מינוי שופטים ועל הלגיטימציה הבינלאומית. בית המשפט הצבאי בלוד אינו פעיל, והתביעה הצבאית אינה מחזיקה בכוח אדם מנוסה שיכול לנהל עשרות תיקים מורכבים מסוג זה. אין כיום תקציב או תשתיות למהלך כזה".

לדבריה, העברת האחריות על החזקת ושינוע המחבלים מהשב"ס למשטרה הצבאית תדרוש שינוי ארגוני עמוק. סלבי ציינה כי בחודשיים האחרונים מתבצעת עבודת מטה, אך "נזדקק למספר שבועות נוספים להשלמתה".

מלינובסקי: "הוויכוח האמיתי הוא על האכסניה – וההשלכות הבינלאומיות"

ח"כ יוליה מלינובסקי אמרה כי עיקר הוויכוח אינו על העבירות אלא על הזירה שבה יתקיימו ההליכים: "אנחנו מגובשים על מבנה כתב האישום ועל העבירות, אבל השאלה שנותרה היא האכסניה – צבאית, אזרחית או משולבת. יש כאן כתבי אישום פוטנציאליים חמורים במיוחד, עד רמת עונש מוות. צריך להתחשב בהשלכות הבינלאומיות של כל בחירה".

פרקליטות המדינה: "כדי להגיע לתוצאות – חייבים תובעים מנוסים ומשאבים"

עו"ד ארז פדן, פרקליט מחוז דרום, קרא לבחור במסלול שמבטיח ניהול משפט מקצועי ומהיר: "זו משימה משפטית מהחשובות ביותר בתולדות מערכת המשפט. התיקים מורכבים מאוד, גם ראייתית וגם משפטית. יש לבחון שלוש חלופות: כתב אישום אחד רחב; כתב אישום אחד שיופרד בהמשך לפי זירות; או עשרות כתבי אישום לפי 49 זירות שונות. כל חלופה דורשת היערכות עצומה והקצאת משאבים שעדיין לא ניתנו".

הנהלת בתי המשפט: "המסלול המועדף – בית המשפט המחוזי בדרום"

עו"ד ברק לייזר, היועמ"ש של הנהלת בתי המשפט, אמר כי אם המשימה תוטל על המערכת האזרחית, האכסניה המתאימה ביותר היא המחוזי בדרום: "הדיון צריך להתנהל במהירות וביעילות, ולאור היקף התיקים – הדרום הוא המקום הנכון. יש צורך בתיקוני חקיקה שיאפשרו מינוי הרכבים מיוחדים".