מדינות אירופה מודאגות מרמות ההשמנה ההולכות וגדלות הן בקרב הבוגרים שבאוכלוסיה והן בקרב הילדים, ומנסות להבין האם ניתן ללמוד משהו מהצרפתים.
למרות שחלק נכבד מהתזונה הצרפתית כולל כבד אווז, רטבים כמו שמנת וגבינה, רק 11% מהבוגרים הצרפתים הם בעלי משקל עודף בהשוואה ל-22% בבריטניה ולשליש מהאמריקנים.
לצרפתים תוחלת חיים ארוכה יותר ושיעור מקרי המוות כתוצאה ממחלות לב נמוך. אז מהו אם כן סודם? והאם הצרפתים אכן יכולים לשמור על מצב זה מול תיאבונם הגובר למזון מהיר ולמשקאות מוגזים?
שעת ארוחת הצהריים בפריס, ומשפחת דה-בודינט יושבת לשולחן לארוחה משפחתית עם שתי בנותיהן. האם, קלמנס, מגישה ארוחה בריאה של דגים לבנים עם תפוחי אדמה וסלט מלפפונים, עם יוגורט פשוט כפודינג. במקרר אין משקאות מוגזים, ועל השולחן כד מים קרים.
היא מספרת: "אני אם לארבעה ילדים, ואני חייבת לומר כי הם אינם אוכלים ממתקים, הם אינם אוכלים סוכר, הם אינם שותים משקאות מוגזים - אתה יכול לפתוח את הארון ותראה כי אין בו פיתויים בכלל".
היא מוסיפה ואומרת, כי "הם כמו כל הילדים - אם תתן להם - הם ישבו מול הטלוויזיה כשהם אוכלים ממתקים ושוקולד כל היום".
הטיולים המשפחתיים למקדולנדס מוגבלים לפעמיים בשנה. למרות זאת, כששתי הילדות יצאו לטיול בסקוטלנד, סיפרה קלמנס כי הרגלי האכילה שלהן השתנו במהירות. הבנות נסעו לפנימיה למשך שלושה חודשים, והן שלחו לי מכתב בו כתבו 'אמא את חייבת לשלוח לנו ממתקים. מרס, טוויקס, הכל".
"בדרך כלל הם אף פעם לא אוכלות אותם, אך הן לא רצו להיות יוצאות דופן בגלל שכל האחרים אכלו ממתקים, כך שנכנסתי לחנות, קניתי תיק ענק, שלחתי להן והן שמחו מאד".
ג'סטין דה בודינט (14), רזה, ולכאורה אינה נראית כמי שכועסת על חיים בבית ללא גישה לעוגות וממתקים, זוכרת היטב את סקוטלנד: "זה היה שונה מאד מהבית, בגלל שאנו רגילות לאכול הרבה אוכל אורגני פה. אך בסקוטלנד", היא מספרת, "היתה לנו הפסקה לחטיפים, שעת תה, אח"כ שוב הפסקה לחטיפים, המון צ'יפס ופסטה ו'אצבעות דגים'". ולשאלה האם העלתה במשקל כשהיתה בחו"ל ענתה בחיוך "כן!".
הצרפתים לא תמיד ממושמעים לגבי מה שהם אוכלים אך רבים מהם מאמינים, כי הישיבה פעמיים ביום לארוחה משפחתית, כשהדבר מתאפשר, מובילה להרגלי אכילה נכונים וטובים יותר אצל ילדים וכתוצאה מכך לבוגרים בריאים יותר.
צרפתים המודאגים ממשקלם יכולים תמיד לפנות לתזונאי - שהוא חלק משירות הרפואה הציבורי בצרפת.
התזונאית, ד"ר פרנסואיס ל'הרמיט, אומרת כי הסוד הצרפתי להשאר רזה הוא לנהוג בדיוק כמו שקלמנס ומשפחתה נוהגים - לוודא כי אתה יושב לאכול עם חברים או משפחה, לאכול שלוש פעמים ביום במרווחי זמן קבועים, לא לחטוף, לא לאכול מול הטלוויזיה ולבסוף, לאכול לאט ולהתענג הן על האוכל והן על החברה.
השאלה הנשאלת היא מה לגבי כל אותם צרפתים האוכלים סטייק וצ'יפס, בלוויית הרבה מאד יין אדום ולאחר מכן מקנחים בגבינה או בקרם קרמל לארוחת הצהריים?
השף הבריטי ריצ'רד רוב, העובד ב-Taillevent שבפריס, מסעדה בעלת שלושה כוכבים במישלן, אומר כי הסוד הוא בגודל המנות. "המטבח הצרפתי בנוי ממנות מאד קטנות, כך שאפילו אם אתה אוכל שבע מנות אינך מרגיש 'מנופח'. זה שווה ערך אולי לשתי מנות במקומות אחרים".
לדבריו קל יותר לאכול מזון בריא בצרפת מאשר באנגליה מאחר וישנם יותר שווקים וקל יותר למצוא מוצרי מזון טריים.
הסרט "Supersize Me" ("הגדל אותי"), בו עיתונאי אמריקני המבלה חודש כשהוא אינו אוכל דבר מלבד מקדולנדס, והמראה את תעשיית המזון המהיר בדרך מאד לא מחמיאה, הגיע לאחרונה לפריס.
חוקרים אמריקנים מאוניברסיטת פנסילבניה חקרו לאחרונה מדוע הצרפתים נשארים רזים יותר מהאמריקנים. לאחר מחקר מעמיק הם הגיעו למסקנה לא רגילה - הסיבה היתה כי הצרפתים אכלו פחות... כך שאולי זהו הסוד הגדול...
נתונים שנאספו לאחרונה הראו, כי הצרפתים מתחילים להשמין בהדרגה לאחר שאימצו חלק מהרגלי האכילה האנגלו-סקסיים, כשהם מקדמים בברכה את המזון המהיר ו'חוטפים' סנדוויצ'ים על שולחן העבודה שלהם. את מי הם מאשימים בכך? את האמריקנים כמובן.
