לאחר עתירה חריגה: מיארה ובתי הדין ידונו בניהול הקדשות ותיקים

היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, ויתרה בשלב זה על טענותיה נגד ניהול הקדשות בידי בתי הדין הרבניים, היא תנהל שיח עם הנהלת בתי הדין ותוכל להעלותן בעתיד אם יהיה צורך. זו משמעות ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים במסגרת דיון בבג"ץ ואשר קיבלו (8.12.25) תוקף של פסק דין.

מיארה עתרה נגד בית הדין הרבני הגדול, במאבק על הפיקוח על הקדשות בני עשרות שנים שבידיהם נכסים בשווי של מיליוני שקלים. התערבות של בג"ץ בפסיקת בתי הדין הדתיים היא נדירה ומוגבלת בעיקר למקרים של חריגה מסמכות - כפי שלטענת מיארה התרחש במקרה זה. עתירה של הפרקליטות נגד בתי הדין גם היא נדירה מאוד.

מיארה טענה, כי בית הדין הרבני הגדול (הרב מיכאל עמוס, הרב שלמה שפירא והרב אברהם שינדלר) כאשר אימץ את פסק דינו של בית הדין בתל אביב (הרב שלמה שטסמן, הרב אייל יוסף והרב עידו שחר). בפסקי דין אלו נקבע, כי בית הדין הרבני הוא המוסמך לדון בהקדשות דתיים שנוצרו בתקופה העות'מאנית בידי לא-מוסלמים בידי בית הדין השרעי (המוסלמי). לדברי מיארה, הפסיקה העקבית של בית המשפט העליון היא שהסמכות נמצאת בידי בתי המשפט המחוזיים.

מיארה ביקשה לבטל את פסיקת בתי הדין הרבניים, לפיהם הממונה על ההקדשות בבתי דין אלו, עו"ד רחל שקרג'י, הייתה רשאית לנקוט הליך גם נגד היועצת המשפטית. לטענת מיארה, מאחר שמדובר בעובדת מדינה - היא מחויבת להנחיות המשפטיות שלה, חייבת לנהוג לפי הכלל שהמדינה מדברת בקול אחד ולכן זקוקה לאישור מפורש שלה לנקיטת הליכים.

התוצאה האופרטיבית תישאר על-כנה

הסכסוך בו התעוררה המחלוקת מלמד על החשיבות שיש להקדשות אלו ולפיקוח עליהם. מדובר באשכול ההקדשות של הוועד הכללי לכנסת ישראל, שהיה אחד המוסדות החשובים (גם מבחינה כלכלית) של היישוב היהודי הישן בירושלים, ואשר בידיהם היו מגרשים רבים בירושלים. בשנת 2018 מינה בית המשפט המחוזי בירושלים את עו"ד רונן מטרי למנהל מיוחד של הקדשות אלו. בשנת 2020 ביקש רשם העמותות לפרק שתי עמותות הקשורות להקדשות אלו.

לבקשתה של שקרג'י קבע בית הדין הרבני בתל אביב, כי סמכות ניהול ההקדשות מצויה בידיו ולא בידי בית המשפט המחוזי. מיארה ביקשה לבטל את ההחלטה בנימוק ששקרג'י הגישה את בקשתה בחוסר סמכות, שכן הדבר נעשה בניגוד לדעתה. בית הדין דחה את הבקשה באומרו, כי ההוראה על ייצוג המדינה בערכאות בכפיפות ליועץ המשפטי לממשלה, אינה חלה על בתי הדין הרבניים. כאמור, בית הדין הרבני הגדול דחה את ערעורה של מיארה.

על-פי ההסכמות, "התוצאה האופרטיבית ביחס להקדש כנסת א' מושא העתירה תישאר על-כנה, מתוקף הנימוקים העובדתיים הנוגעים לאומד דעתם של המקדישים. יתר הנמקות פסק הדין אינן נדרשות ומתייתרות וכל צד שומר על טענותיו.

"ביחס לקביעות בית הדין הרבני בדבר מעמדה של הממונה על ההקדשות ואופן ייצוגה בערכאות – התוצאה האופרטיבית בעניין הקדש כנסת א' תישאר על-כנה ונראה את הבקשה לבית הדין הרבני כאילו הוגשה על-ידי המנהל המיוחד ולא על-ידי הממונה על ההקדשות, מבלי לקבוע מסמרות בעניין".

ההסכמות עוגנו בידי ההרכב הבכיר של הנשיא יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטת דוד מינץ. את מיארה ייצגה עו"ד ענת גולדשטיין; את בתי הדין ייצג עו"ד עופר יעקב; מטרי ייצג את עצמו יחד עם עוה"ד יוסי בן-נפתלי ושניאור שפירא; ועו"ד עמית לדרמן - את המנהל המיוחד של כנסת ישראל ר' מאיר בעל הנס.