אירופה צריכה להתמודד עם נטישת המחויבות האמריקנית לביטחון היבשת

פסגת מנהיגי אירופה בשבוע הבא תהיה אירוע מפתח במאבק מול וושינגטון על אוקראינה, סבור הטיימס. עליהם להחליט כיצד להשיג את 200 מיליארדי הדולרים הנחוצים לאוקראינה כדי להמשיך ולהילחם בשנתיים הקרובות. הוויכוח הוא על השימוש ב-210 מיליארד אירו של נכסים רוסיים מוקפאים המוחזקים ברובם בבלגיה – שממשלתה אינה נלהבת לשחררם, בשל איומיה של רוסיה לתבוע אותה.

וושינגטון מעודד את בריסל להתנגד, שכן היא רואה את החזרת הנכסים לרוסיה כחלק מתוכנית השלום שלה. לעומת זאת, פרידריך מרץ ועמנואל מקרון הבטיחו שאירופה תגבה את בלגיה. אם לא יהיה ניתן להשתמש בנכסים אלו, יהיה על מדינות אירופה (כולל בריטניה) לשקול נטילת הלוואות מחוץ למסגרת האיחוד האירופי – אפשרות יקרה מבחינה כספית ובעייתית מבחינה פוליטית.

למרות שהאירופים רוצים מאוד לתמוך באוקראינה, אין להם אסטרטגיה משלהם לסיום המלחמה למעט לחץ כלכלי אמריקני על רוסיה – שאותו טראמפ אינו מוכן לספק. חשובה יותר היא איכותן של הערבויות שתקבל אוקראינה – התמריץ הטוב ביותר לשכנע אותה לוותר על שטח, אך עד כה ארה"ב מסרבת להעניק אותן או לתמוך בכוחות האירופיים שיאכפו אותן. פוטין מצידו דוחה בנחרצות כל אפשרות של הצבת כוחות נאט"ו באוקראינה. מנהיגי אירופה מקווים להקל את הלחץ של טראמפ על ולדימיר זלנסקי, בכך שיציעו פגישה של נציגי ארה"ב, אוקראינה ואירופה במטרה לגבש הצעת שלום משותפת שתוצג לרוסיה.

פקידים בנאט"ו מבקשים להרגיע. הם מציינים, כי טראמפ אומנם הודיע על הוצאת 3,000 חיילים אמריקנים מרומניה, אך ביבשת עדיין מוצבים 79,000 – יותר מגודלו של הצבא הבריטי. אבל הם גם מודים שאירופה אינה יכולה להחליף בקלות את היכולות הצבאיות האמריקניות, כמו לוויני ריגול, הגנה אווירית, טילים לטווח ארוך ופיקוד ושליטה. וזה לבטח לא יקרה עד תאריך היעד של 2029. אבל אירופה חייבת להתכונן למלחמה לבדה, כי טראמפ עשוי להחליט שלא לתמוך בה – אומר פקיד אירופי בכיר.