תה ירוק מול הזדקנות המוח: המחקר שמפתיע את שותי הקפה

מחקר שנערך ביפן על קרוב ל־9,000 משתתפים ללא דמנציה מציע כיוון מסקרן: מי ששתו יותר תה ירוק נטו להציג פחות נגעים בחומר הלבן במוח, בעוד שקפה לא נקשר לשיפור במדדים שנבדקו.

מה בעצם נבדק

החוקרים השתמשו בנתוני JPSC-AD, מיזם מחקר קהילתי רב־מרכזי ביפן, ובחרו במדגם סופי של 8,766 בני 65 ומעלה ללא דמנציה, לאחר סינון משתתפים לפי איכות עיבוד הדימות, זמינות נתוני תזונה והימנעות מהכללת מי שאובחנו עם דמנציה בתחילת הדרך. צריכת תה ירוק וקפה הוערכה באמצעות שאלון תדירות מזון, והמצב המוחי נמדד בדימות תהודה מגנטית, כולל נפח נגעים בחומר הלבן, נפח ההיפוקמפוס ונפח מוח כולל, עם התאמות סטטיסטיות לגורמי סיכון רבים.

הממצא המרכזי: פחות נגעים בחומר הלבן, בלי "בונוס" לנפח המוח

התמונה שעלתה מהנתונים עקבית: ככל שצריכת התה הירוק הייתה גבוהה יותר, כך נפח הנגעים בחומר הלבן היה נמוך יותר גם אחרי התאמות לגיל, מין, השכלה, לחץ דם, סוכרת, עישון, פעילות גופנית ועוד. לעומת זאת, לא נמצא קשר מובהק בין תה ירוק לבין נפח ההיפוקמפוס או נפח מוח כולל במודל המלא, ובקפה לא נמצא קשר מובהק לא לנגעים ולא לנפחים הללו.

החוקרים הציגו גם “מדרג” לפי כמויות: בהשוואה לכ־200 מ"ל ביום (בערך כוס), רמות של כ־600 מ"ל ביום (כשלוש כוסות) נקשרו לנפח נגעים נמוך יותר, ובכ־1,500 מ"ל ביום (כ־8-7 כוסות) הירידה הייתה גדולה יותר, במסגרת טווחי אי־ודאות סטטיסטיים שדווחו במאמר.

מי “נהנו” יותר מהקשר

כשבחנו תתי־קבוצות, הקשר בין יותר תה ירוק לבין פחות נגעים בחומר הלבן הופיע בעיקר אצל משתתפים ללא דיכאון, וגם אצל מי שלא נשאו את אלל ε4 של ApoE. אצל מי שסבלו מדיכאון או נשאו את האלל, הקשר לא היה מובהק סטטיסטית.

נגעים בחומר הלבן נחשבים “חותמת” שכיחה של מחלת כלי דם קטנים במוח, והספרות המדעית קושרת אותם לסיכון מוגבר לירידה קוגניטיבית ולדמנציה. לכן, גם אם הממצא כאן אינו מוכיח סיבה ותוצאה, הוא מצטרף לדיון רחב על מניעה באמצעות אורח חיים וגורמי סיכון בכלי הדם.

החוקרים מציעים מנגנון אפשרי דרך לחץ דם: יתר לחץ דם הוא גורם סיכון מרכזי לנגעים בחומר הלבן, ובספרות קיימות עדויות שמרכיבי תה עשויים לתרום להפחתת לחץ דם במידה מתונה, אם כי התוצאות משתנות בין מחקרים.

מה המחקר לא אומר

חשוב לשים גבולות ברורים למסקנה:

• זהו מחקר חתך, כלומר צילום מצב בנקודת זמן אחת, ולכן אי-אפשר לקבוע שתה ירוק “גורם” להפחתת נגעים;

• הנתונים מגיעים מאוכלוסייה יפנית, ולא ברור אם אותה מגמה תופיע באוכלוסיות אחרות עם גנטיקה ואורחות חיים שונים;

• אין מידע מפורט על אופן חליטת התה, שעשוי לשנות ריכוז חומרים פעילים;

• נבדקה שתייה כמשקה בלבד, לא תרומה ממוצרים אחרים שמכילים מרכיבי תה.