אושר יצוא הגז למצרים: הכנסות מדינה של 58 מיליארד שקל עד 2040

היקף העסקה והרחבת היצוא

על-פי ההודעה הרשמית, העסקה כוללת יצוא של 131 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי ממאגר לוויתן למצרים. מדובר בהרחבה משמעותית של הסכמי היצוא הקיימים, והיא נשענת על הגדלת תפוקת המאגר והרחבת תשתיות ההולכה.

במסגרת האישור נקבע כי יבוצעו השקעות בתשתיות הגז בארץ בהיקף של 15–16 מיליארד שקל, בין היתר לצורך הרחבת צינור הגז והגדלת יכולת ההפקה. לפי משרד האנרגיה, השקעות אלה נדרשות גם כדי לתת מענה לצרכי האנרגיה הצומחים של המשק המקומי.

עדיפות למשק המקומי ומחיר הגז

לראשונה במסגרת אישור יצוא גז, נקבעו מנגנונים שמעניקים עדיפות מוצהרת למשק המקומי. על-פי ההודעה, מאגר לוויתן יחויב לספק כל כמות גז שתידרש למשק הישראלי, והיצוא יתאפשר רק כפוף לעמידה יומיומית בביקוש המקומי.

בנוסף, נקבעו כלים לשיפור מחיר הגז בישראל. בין היתר, מחויבים בעלי המאגר להציע מחדש את כלל חלופות המחיר שנכללו במתווה הגז המקורי, וכן נבחנת חלופה נוספת של תקרת מחיר מרבית של עד 4.7 דולר ליחידת חום, צמודה למדד תעו"ז. עוד נקבע כי בעסקות קצרות טווח מחיר הגז לא יעלה על המחיר בעסקות ארוכות טווח.

ההודעה מבהירה כי משנת 2032 תהיה לממונה על הנפט במשרד האנרגיה והתשתיות סמכות להפחית כמויות יצוא, בין היתר משיקולים תחרותיים ולשם שמירה על צורכי המשק המקומי.

היבט מדיני ועתודות גז

נתניהו וכהן הציגו את העסקה גם כבעלת משמעות מדינית וביטחונית. לפי ההודעה, ההסכם צפוי לחזק את הקשרים עם מצרים, להעמיק את התלות האזורית בגז הישראלי ולבסס את ישראל כיצואנית אנרגיה מרכזית במזרח התיכון.

במשרד האנרגיה ציינו כי עתודות הגז הטבעי של ישראל מספיקות ליותר מ־23 שנים, על-פי הערכות שמרניות של המשרד, וכי הערכות החברות אף מצביעות על היקף גז גדול יותר. עוד נמסר כי בשנה האחרונה נכנסו לשוק הישראלי שחקנים בינלאומיים נוספים, וכי צפויים הליכים תחרותיים נוספים לחיפושי גז.