מחלוקת קרקעות והאשמות הדדיות בעשרות מיליוני שקלים בקיבוץ כרמיה

קיבוץ כַּרְמִיָה טוען, כי מי שהיה מנהל עסקיו ויזמי נדל"ן שיתפו פעולה בתרמית והונאה למכירת 80 דונם משטחו בשליש משוויים: 26 במקום 67 מיליון שקל, ותובע מהם 15 מיליון שקל. הנתבעים משיבים, כי הייתה זו עסקה תקינה שקיבלה את כל האישורים הדרושים.

כרמיה שוכן בעוטף עזה, מתגוררים בו 750 איש וחבריו פונו ללא פגע ב-7 באוקטובר. התביעה הוגשה (22.12.25) לבית המשפט המחוזי בבאר שבע נגד היזמים אליהו ורבקה גרידיש; מנהל העסקים לשעבר וחבר הקיבוץ, גיל תימור; ועו"ד אוהד זליגמן, שייצג בשעתו את כרמיה וכיום מנהל את עסקיהם של גרידיש. היא המשך לתביעה שהגיש הקיבוץ אשתקד בבקשה לבטל את המכירה, שם כבר הוגשו כתבי הגנה של הנתבעים.

על-פי התביעה, תימור נבחר ב-2017 למנהל עסקיו של הקיבוץ וקידם מספר פרויקטים במקביל: מכירת קרקעות, הקמת שדה אנרגיה סולארית, קידום ענף הקנביס ובניית שכונת הרחבה. במקביל, הייתה לו היכרות עם גרידיש באמצעותו של זליגמן. לטענת כרמיה, תימור הסתיר ממנו שחתם על הסכם עם גרידיש לבניית ביתו הפרטי במסגרתו ייתכן שלא שילם דבר, ובמקביל ניהל איתם מו"מ למכירת הקרקעות.

הללו נמכרו בדצמבר 2018, חודשיים לאחר ההסכם הפרטי, כאמור ב-26 מיליון שקל. לטענת הקיבוץ, שמאי ששכרו שני הצדדים במסגרת ההידברות המאוחרת ביניהם, העריך את שווי הקרקע נכון לשנת 2020 ב-67 מיליון שקל. הקיבוץ אמור היה לקבל רק 4 מיליון שקל עם החתימה על ההסכם, ואת היתרה בפריסה על פני מספר שנים. לטענת כרמיה, התנאים המתלים לא התקיימו ולכן העסקה בטלה מאליה עוד ב-2020; הוא תובע כעת פיצוי כספי, בנימוק שקיבל לאחרונה הרשאה מרשות מקרקעי ישראל להשתמש בקרקע לצרכים מסחריים, והעסקה הקודמת מונעת זאת. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד ארז דר-לולו וצח כהן.

בכתב ההגנה בתיק הקודם אומרים גרידיש וזליגמן, כי כרמיה קיבל בעד הקרקע תמורה גבוהה מזו שביקש מלכתחילה ולאחר שקיבל חוות דעת ממשרדי רואי החשבון BDO וברית פיקוח. סכסוכים פנימיים בקיבוץ גרמו להחלפה תכופה של הנהלתו ולעיכובים במימוש ההסכם, וכעת החליטה ההנהלה לבטל אותו מתוך חמדנות ובצע כסף, תוך טענות שווא בדבר אי-קיום התנאים המתלים. כתב ההגנה הוגש באמצעות עו"ד יואב הירש.

תימור טוען בכתב ההגנה, כי ערב העסקה העריך שמאי את שווי הקרקע ב-24.7 מיליון שקל וכי היא אושרה בידי הנהלת הקיבוץ בראשותו של גברי ברגיל, לשעבר יו"ר התנועה הקיבוצית. עוד הוא אומר כי ביתו אמור היה להיבנות (אך לא נבנה) באותם תנאים שנקבעו ליתר בתי ההרחבה, וכי היה זה הקיבוץ שביטל את ההתקשרות עם גרידיש. עוד אומר תימור, כי הקיבוץ פגע בו לאחר שבנו נפצע קשה בחרבות ברזל, ומכפיש אותו בניסיון פסול להתנער מן ההסכם עם גרידיש. כתב ההגנה הוגש באמצעות עוה"ד יהודה וישניצקי ולירון אודיז.