זינוק חד בחיפושים ללא צו: פי שלושה יותר אישורים בתוך חודשים ספורים

נתונים חדשים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מגלים עלייה חדה בשימוש המשטרה בסמכות לחיפוש ללא צו בית משפט, שניתנה כהוראת שעה לצורך מאבק בפשיעה חמורה. עם זאת, חרף הזינוק במספר החיפושים - שיעור תפיסת הנשק נותר נמוך, ובחלק מהתקופות אף ירד בהשוואה לשנים קודמות.

זינוק חריג: פי שלושה חיפושים בתוך חודשים

על-פי הדוח, בתקופת הדיווח השביעית - בין 10 בפברואר ל־24 באפריל 2025 - נרשמו 97 אישורים לחיפוש ללא צו, ממוצע של 9.2 חיפושים בשבוע. מדובר בעלייה חדה לעומת התקופה הקודמת, שבה נרשמו כ־2.5 חיפושים שבועיים בלבד.

לשם השוואה, בשנה הראשונה להפעלת הוראת השעה עמד הממוצע על כ־2.7 חיפושים בשבוע. הנתונים מצביעים על שינוי מדיניות בפועל, גם אם לא פורמלי, בהיקף השימוש בסמכות החריגה.

יותר מצלמות - פחות נשק

הדוח קובע כי ברוב התקופות ניתנו יותר אישורים לחיפוש מצלמות מאשר לחיפוש נשק. בתקופת הדיווח השביעית, למשל, אושרו 48 חיפושים לאיתור מצלמות לעומת 40 חיפושים לאיתור נשק.

עוד עולה כי בעוד שבחיפושי מצלמות שיעור התפיסה גבוה יחסית - בין 50% ל־69% - הרי שבחיפושי נשק שיעור ההצלחה נמוך בהרבה. בתקופה האחרונה נתפס נשק רק בכ־22% מהמקרים, נתון הדומה לשיעור שנרשם בתחילת הפעלת החוק.

ריבוי חיפושים - מיעוט כתבי אישום

לפי נתוני הפרקליטות, מאז כניסת הוראת השעה לתוקף במאי 2023 ועד מאי 2025 הוגשו 58 כתבי אישום בלבד בתיקים שבהם בוצע חיפוש ללא צו. הנתון מתייחס למספר כתבי האישום ולא למספר התיקים, אך הוא מדגיש פער בין היקף השימוש בסמכות לבין תוצאות אכיפתיות ממשיות.

מה באמת נמצא בחיפושים

בדוח מפורטים אמצעי הלחימה שנתפסו לאורך התקופות: אקדחים, רובים מסוג קרלו ואם־16, מחסניות, תחמושת, רימוני הלם, ואף בקבוקי תבערה. עם זאת, בחלק ניכר מהמקרים נתפסו רק פריטים נלווים - תרמילים, כדורים בודדים או מחסניות ריקות - ולא כלי נשק שלמים.

המשמעות: כלי חריג - עם תפוקה מוגבלת

הנתונים מעלים תמונה מורכבת: מצד אחד, המשטרה עושה שימוש גובר בסמכות שניתנה לה לצורך מאבק בפשיעה החמורה. מצד שני, שיעור ההצלחה באיתור נשק נותר נמוך, ואינו משקף את היקף הפגיעה בזכויות הנלווה לחיפוש ללא צו שיפוטי.

במרכז המחקר והמידע מציינים כי אין בנתונים כדי להכריע בשאלת נחיצות הסמכות, אך הם כן מצביעים על פער בין היקף השימוש לבין התוצאה המבצעית בפועל - פער שצפוי לעמוד במוקד הדיון בוועדה לביקורת המדינה.