הליכוד על חקירת ברוורמן: מסע רדיפה וניסיון לחץ על סביבת רה״מ

צחי ברוורמן, ראש הסגל של ראש הממשלה בנימין נתניהו ומי שמיועד לתפקיד שגריר לישראל בלונדון, זומן לחקירה ביחידה להב 433 של המשטרה. זאת, בעקבות הראיון של אלי פלדשטיין שפורסם בסוף דצמבר, שבו טען כי ברוורמן ביצע מעשים העשויים להיחשב כניסיון שיבוש חקירה של הדלפת המסמך המסווג לעיתון הגרמני בילד. מלבד ברוורמן זומן גם פלדשטיין ללהב 433, לצורך מתן עדות ולא לצורך חקירה.

כאשר אין הנהגה שיש לה מושג בניהול מדינה, אין לה גם יכולת להציב סדר יום חיובי. אין רפורמה כלכלית, אין חזון ביטחוני, אין תוכנית חברתית. במקום זה נשאר רק דבר אחד, שליטה על התודעה. ושליטה על התודעה מתבצעת לא דרך האמת, אלא דרך הרעש. האמת חסרת חשיבות. הרעש מעורר שאלות. הרעש מחייב מבט. הרעש מניע, הרעש סוחף.

הפרק השלישי והאחרון בראיון של עמרי אסנהיים עם אלי פלדשטיין, ששודר (24.12.25) בכאן 11, מציב במרכזו טענה חריגה בעוצמתה: לדבריו, בלשכת ראש הממשלה מוחזקים חומרים על שר הביטחון לשעבר יואב גלנט, לרבות תיעוד וידאו של עימות אלים לכאורה עם מאבטחים, וכי עצם קיומם מסביר מדוע גלנט “לא יפתח את הפה לעולם” גם אחרי שסיים את תפקידו. סביב הטענה הזו נבנית מסכת רחבה יותר: תיאור המעצר הלילי, הימים במתקן שב"כ, קו ההגנה הראשוני שבו ניסה “להחזיק את הלשכה” על גבו, נקודת שבר בעקבות מה שהוא מציג כהתנערות - ולבסוף עימות בחדר החקירות מול יונתן אוריך.

המשימה הראשונה שהטיל ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על יועצו אלי פלדשטיין עם פרוץ המלחמה הייתה להסיר מעל סדר היום את סוגיית האחריות ל-7 באוקטובר. כך אומר (22.12.25) פלדשטיין בראיון לכאן 11.

התנאים המגבילים שהוטלו על אלי פלדשטיין וארי רוזנפלד בפרשת המסמכים המסווגים בוטלו סופית, לאחר שנשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, הציע לפרקליטות (15.12.25) לחזור בה מהערעור על החלטתו של שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, עלאא מסארווה.