חדשנות איננה מותרות: הממשלה מבקשת להפוך יוזמות נקודתיות לשיטת עבודה

הצוות שפיתח את המתווה פועל באגף ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה וכולל נציגים בכירים ממשרד האוצר, מערך הדיגיטל הלאומי, משרד המשפטים ונציבות שירות המדינה. הצוות הוקם ביולי 2023 בגיבוי מנכ"לי גופי הממשל ופועל מאז לגיבוש תפיסה כוללת לחדשנות שאינה מצטמצמת לדיגיטציה בלבד, אלא עוסקת גם בשינוי תהליכים, אסדרה, תרבות ניהולית ותמריצים.

במקביל, ממשלת ישראל הצטרפה כחברה לארגון החדשנות בממשל של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי. החיבור למסגרת זו נועד לאפשר למידה ממדינות אחרות, השוואה בין־לאומית וליווי מקצועי מתמשך. שגריר ישראל לארגון, שי כהן, ציין כי חדשנות בממשל היא אחת מסוגיות הליבה שבהן עוסק הארגון, וכי עבור ישראל מדובר ביעד מרכזי בשיתוף הפעולה הבין־לאומי.

בליבת המסמך מוצגים כמה רכיבים מרכזיים, שנועדו להפוך את החדשנות ממושג ערטילאי לכלי עבודה.

ראשית, מוצע לנהל פורטפוליו ממשלתי רוחבי של יוזמות חדשניות. המשמעות היא יצירת תמונה אחת של כלל הניסויים והמהלכים המתקיימים בממשלה, כך שניתן יהיה לדעת אילו יוזמות מייצרות תועלת, אילו נתקעות בשל חסם קבוע, ואילו ניתן לשכפל למשרדים נוספים. לדוגמה, אם משרד אחד פיתח דרך לקיצור זמני טיפול בפניות ציבור באמצעות שינוי תהליכי ולא טכנולוגי, ניתן יהיה להעתיק את המודל למשרדים אחרים במקום להתחיל מאפס.

שנית, המתווה מציע מודל היברידי לניהול חדשנות: עידוד יוזמות שעולות מהשטח, לצד מסגרת אסטרטגית במרכז הממשל. כך, עובד או מנהל שמזהה בעיה יוכל לפעול ביוזמתו, אך גם יידע שיש גוף מרכזי שיכול לסייע לו להתגבר על חסמים רוחביים, כמו מגבלות תקציב, פרשנויות משפטיות או צורך בתיאום בין־משרדי.

רכיב נוסף הוא הסרת חסמים כמאמץ יזום ומתמשך. מדובר בניסיון להתמודד עם מצבים מוכרים בממשלה, שבהם יוזמות נתקעות בגלל כללי רכש, קושי בשיתוף נתונים או היעדר תקצוב רב־שנתי. לדוגמה, יוזמה לשיתוף מידע בין שני משרדים כדי למנוע כפילויות בטיפול באזרח עלולה להיעצר בשל חשש משפטי או טכני. המתווה מבקש לייצר מנגנונים שיפרקו חסמים כאלה בזמן אמת ולא ישאירו את היוזמה במצב של קיפאון.

המסמך מדגיש גם את הצורך בליווי ובהאצה של יזמים ויוזמות. מרחבי חדשנות ייעודיים אמורים לאפשר ניסוי מבוקר, למידה מהירה והרחבה של פתרונות שעובדים. המשמעות היא קיצור תהליכים והפחתת סיכון, אך גם דרישה לניהול מסודר של הניסוי ולמדידה של התוצאות.

נדבך מרכזי נוסף הוא פיתוח ההון האנושי. המתווה מדבר על מיומנויות וכלים למנהלים ולעובדים, בדגש על מסגרות הכשרה קצרות וממוקדות. לדוגמה, קפסולת פיתוח למנהלי אגפים יכולה ללמד כיצד להגדיר בעיה ציבורית, לבנות ניסוי-חלוץ, לקבוע מדדי הצלחה ולהחליט אם להרחיב או לעצור מהלך.

לבסוף, מוצע לתמרץ מנהלים וגופי ממשל לניהול סיכונים מאפשר. במציאות הנוכחית, טעות נתפסת לעיתים כסיכון אישי, ולכן עובדים נמנעים מניסוי. ההמלצה היא להכיר גם בניסויים שלא הצליחו, כל עוד נוהלו בשקיפות, בלמידה ובהפקת לקחים.

לצד התמונה השאפתנית, עולות שאלות מעשיות. הקמת יחידה מובילה, מרחבי חדשנות ומנגנוני ליווי עלולה להוסיף שכבת תיאום נוספת, אם לא יוגדרו סמכויות ברורות וזמני טיפול מחייבים. יש גם פער בין הדיבור על האצה ופעולה רציפה לבין היעדר פירוט תקציבי: לא ברור מה היקף המשאבים שיוקצו, מה קבוע ומה זמני, וכיצד יובטח שהמהלך לא ייעצר עם שינויי סדרי עדיפות. בנוסף, מדידה של השפעה ציבורית היא יעד מורכב, הדורש נתונים, שיתוף פעולה בין משרדים והגדרות ברורות, אחרת היא עלולה להפוך לדיווח פורמלי ולא לכלי ניהולי.

מ"מ מנכ"ל משרד ראש הממשלה דרורית שטיינמץ אמרה: "נמשיך ונפעל מתוך מחויבות לקידום שירותי ציבורי יעיל, חכם ואפקטיבי יותר לטובת אזרחי מדינת ישראל. המלצות הצוות לחדשנות בממשל מחזקות את יכולתינו לקחת קדימה את המאמצים עד כה ולחבר ביניהם כדי להביא תועלת רבה יותר ביחד".

סמנכ"ל ממשל וחברה לירון הנץ אמרה: "חדשנות בממשל היא לא מותרות אלא הכרח. במתווה הראשון מסוגו בארץ נוצרת תורה מקצועית שמכוונת לחלחול חדשנות בכל עורקי הממשל, לפיתוח והאצה של מהלכים חדשניים ולחיבור ביניהם למינוף יכולות כולל לטובת הציבור. אומת הזנק חייבת לכלול גם את המגזר הציבורי ולא להישאר נחלת המגזר העסקי בלבד".