קו אדום גם ברשויות המקומיות: הכנסת אישרה פסילת תומכי טרור מהתמודדות

הכנסת מחילה קו אדום ברור גם על הזירה המוניציפלית: מועמד או רשימה שיתמכו במאבק מזוין נגד מדינת ישראל, או ישללו את קיומה כמדינה יהודית ודמוקרטית, לא יוכלו להתמודד בבחירות לרשויות המקומיות.

מליאת הכנסת אישרה (28.5.25) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 58), התשפ"ה-2025, ביוזמת חברי הכנסת חנוך מילביצקי, עודד פורר, דן אילוז וקבוצת חברי כנסת. 15 חברי כנסת תמכו בהצעה, 8 התנגדו ואחד נמנע.

החוק קובע שלוש עילות פסילה:

• שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

• הסתה לגזענות

• תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד מדינת ישראל

החידוש המרכזי הוא האפשרות לפסול גם מועמד יחיד, ולא רק רשימת מועמדים שלמה, על בסיס מעשיו או התבטאויותיו.

ההליך ייפתח בפני יושב-ראש ועדת הבחירות האזורית. עתירה לפסילת רשימה תוכל להיות מוגשת בידי ועדת הבחירות המקומית, היועץ המשפטי לממשלה או מי ממשניו, והוא רשאי לאצול את סמכותו בעניין זה לאחד ממשניו. לגבי מועמד יחיד נדרש רוב של שני שלישים מחברי ועדת הבחירות המקומית לצורך הגשת עתירה.

על החלטת יו"ר ועדת הבחירות האזורית ניתן לערור בפני יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, ובהמשך תעמוד זכות ערעור לבית המשפט העליון בשאלה משפטית בלבד.

ח"כ חנוך מילביצקי (ליכוד) הבהיר כי אין מדובר בחקיקה מגזרית: "החוק הזה הוא לא נגד מועמדים ערביים ולא נועד לפגוע ברשויות מקומיות ערביות. כמו שהמאבק בפשיעה הוא אינטרס משותף לכל אזרחי המדינה, כך גם המאבק בטרור".

ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) אמר: "כמו שמי שתומך בטרור לא יכול להיכנס בשערי הכנסת, כך גם ברשויות המקומיות. אני מקווה שלא נצטרך להשתמש בחוק הזה, אבל אם יהיו מועמדים שתומכים במאבק מזוין נגד מדינת ישראל, צריך לחסום אותם".

טענות משרד המשפטים: לא התנגדות לעילה, אלא למנגנון, ורוב ההערות לא התקבלו

בדיוני ועדת הפנים והגנת הסביבה שהתקיימו בסוף מאי 2025, הציג משרד המשפטים התנגדות עקרונית להרחבת החוק לפסילת מועמדים יחידים, אף שהבהיר כי הוא תומך בעילה המהותית עצמה. נציג המשרד, עמי ברקוביץ, הדגיש כי ההתנגדות אינה לערך אלא ליכולת היישום: "אנחנו תומכים בעילה מהותית, אבל חושבים שההסדר המוצע לפסילת מועמדים יחידים אינו ישים".

לדבריו, הבחינה שנערכה במשרד המשפטים, תוך התייעצות עם גורמי פרקליטות, העלתה שורה של סיכונים מעשיים ועקרוניים: פגיעה בזכות לבחור ולהיבחר ובחופש הביטוי, חשש להתנכלות פוליטית במרחב המוניציפלי, והצפה של הליכי פסילה בתוך חלונות זמן קצרים. הוא טען כי ברשויות מקומיות יש ריבוי רשימות ומועמדים, וכי בפועל ועדות הבחירות המקומיות כמעט ואינן יוזמות הליכים, ולכן הנטל מתנקז למישור המרכזי והמשפטי.

הכנסת לא אימצה את העמדה העקרונית הזאת, והסמכות לפסול מועמד יחיד נותרה בנוסח הסופי. עם זאת, חלק מהחששות קיבלו מענה מוגבל דרך מנגנוני סינון ובלמים: נקבע רף מחמיר לפתיחת הליך נגד מועמד יחיד באמצעות רוב של שני שלישים בוועדת הבחירות המקומית, ונקבע כי יושב-ראש ועדת הבחירות האזורית רשאי לדחות עתירה על הסף בלא קבלת תגובה אם מצא שעל פניה אין היא מגלה עילה.

התעמרות ופניות סרק: הפגיעה במועמד הבודד

היועץ המשפטי של ועדת הבחירות המרכזית, דין ליבנה אנצויג, חיזק את קו החשש והזהיר במיוחד מפני פגיעה במועמדים יחידים: "אני רואה חשש גדול להתעמרות במועמדים בבקשות סרק שונות ומשונות. צריך לחשוב על מועמד בודד שאין לו ייצוג משפטי". לדבריו גם בקשה שנראית חלשה עלולה להוליד הליך, דרישת תגובה ועלויות, ולהפוך את הכלי המשפטי לזירת לחץ במערכת בחירות מקומית.

לצד ההתנגדות, משרד המשפטים הציג אפשרויות מיתון, ובהן פתיחה מסוימת של מנגנון הפנייה לתושבי רשות במספר משמעותי, קביעת מחסומים נגד בקשות סרק ושינוי לוחות זמנים כדי לאפשר בדיקה ארוכה יותר. בפועל, ההסדר שאושר לא אימץ מהפכה בלוחות הזמנים ולא שינה את עצם היכולת לפסול מועמד יחיד, אלא הסתפק בתוספות פרוצדורליות שנועדו לצמצם הצפה ולייצר סינון ראשוני.

בדברי ההסבר להצעת החוק צוין כי בניגוד לבחירות לכנסת, חוק הרשויות המקומיות לא כלל עד כה עילה מפורשת לפסילת מועמד או רשימה בשל תמיכה במאבק מזוין נגד המדינה, ולא אפשר פסילה של מועמד יחיד. התיקון נועד להשוות את כללי הבחירות בין הזירה הארצית לזירה המקומית.