מהלך חדש במכרזי התחבורה הציבורית: תגמול לפי מספר הנוסעים יעלה מ-7% ל-15% לפחות

הפער בין ההחלטה לביצוע

ח"כ אשר הדגיש כי למרות ההתחייבות הממשלתית, בפועל מתפרסם בקצב של מכרז אחד לשנה, ולעיתים אף פחות, מצב שפוגע ישירות ברמת השירות לנוסעים. לדבריו, שיטת התגמול הנוכחית - תשלום לפי קילומטר נסיעה - אינה יוצרת תמריץ אמיתי לשיפור השירות, בעוד תגמול לפי מספר נוסעים היה מחייב את החברות להשקיע באיכות, בתדירות ובהתאמת הקווים לצרכים בפועל.

מנהל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה, עידן מועלם, טען בדיון כי בשנה הקלנדרית האחרונה פורסמו שלושה מכרזים. עם זאת, בדיקה מעלה כי הוא לא דייק ושלושת מכרזים אלה פורסמו בתוך שנה וחצי וכי המכרזים לא פורסמו לפי הסדר שנקבע בתוכנית התחרות הממשלתית, תוך דילוג על מספר אשכולות שהיו אמורים להתפרסם מוקדם יותר. חרף זאת, נציגי המשרד בדיון לא השיבו לשאלה מדוע החלטת הממשלה עצמה אינה מיושמת, ומדוע היעדים שנקבעו בה אינם מקוימים לאורך שנים.

אסדרה חדשה - והסטת דגש לנוסעים

מועלם הציג כוונה לקדם אסדרה ענפית חדשה, בשיתוף משרד האוצר, שבמסגרתה תוגדל חשיפת התגמול למספר נוסעים מ־7% כיום ל־15%, כך ש־85% מהתגמול יישאר לפי ק"מ ו־15% לפי נוסעים. בנוסף ציין כי תתאפשר הסטה של כ־10% מהקווים הריקים לקווים עמוסים, במקומות שבהם קיימת חלופה. עוד נאמר כי ניקוד האיכות במכרזים הועלה מ־48% ל־65%, כך שלדברי המשרד זכייה במכרז תחייב רמת שירות גבוהה יותר.

נציג אגף התקציבים במשרד האוצר, אלחנן בן דהן, אמר כי האסדרה נבחנת כחלק ממאמץ לייעל את המכרזים הבאים, תוך למידה ממודלים שפעלו במדינות אחרות להגדלת מספר נוסעים.

ויכוח על מודל התגמול

נציגי המפעילים הסתייגו מהעמקת התגמול לפי נוסעים בלבד. מנהל המחלקה הכלכלית של אגד היסעים, ישראל עמיד, טען כי הרווחיות בענף עומדת על כ־4% בלבד, וכי הגדלת משקל התגמול לפי נוסעים ל־15% תיצור תמריץ חזק לאיסוף נוסעים, אך אזהר מפני אובדן איזון. לדבריו, במצבים חריגים כמו מבצע "עם כלביא" או מזג אוויר סוער, שבהם הביקוש יורד בחדות, תשלום המבוסס כמעט רק על נוסעים עלול לפגוע בעצם קיום השירות. מועלם הוסיף כי קיים חשש דומה גם לגבי הפעלת קווים בשעות הלילה.

מנכ"ל פורום חברות התחבורה הציבורית הפרטיות, אמיר שניידר, אמר כי הרשות נמצאת בישורת האחרונה של גיבוש האסדרה, אך הזהיר מפני צעדים חדים ומהירים מדי כבר בשלב הראשון.

מוניות שירות ואלימות כלפי נהגים

ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) העלה את סוגיית מוניות השירות כמרכיב תחרותי משלים. ח"כ אלי דלל (ליכוד) שאל מדוע הופסק שירות מוניות השירות ברמלה-לוד וציין כי מכרז בנתניה יצא באיחור של שנים. נציג הלשכה המשפטית במשרד התחבורה, עו"ד עופר לוי, הסביר כי תוקף המכרז הקודם פקע, והמשרד ביקש מהמפעילים להמשיך שנה נוספת באותם תנאים לצורך הפקת לקחים, אך ברמלה המפעילה סירבה והציבה תנאים שהמשרד לא יכול היה לקבל.

המשנה למנכ"ל ההסתדרות הלאומית, ששי שדה, הצביע על בעיית אי־תשלום מצד נוסעים ועל מקרי אלימות כלפי נהגים, וקרא להשלים במהירות את האסדרה החדשה.

יו"ר ועדת המשנה לתחבורה ציבורית, ח"כ ששון גואטה, שמילא את מקומו של יו"ר הוועדה, סיכם כי הוועדה רשמה לפניה את כוונת משרד התחבורה להגדיל את התגמול לפי מספר נוסעים מ־7% ל־15% לפחות, וביקשה שבאזורים שבהם יש ביקוש גבוה יתוגמלו המפעילות על בסיס מספר נוסעים כדי לשפר את המענה. בנוסף דרשה הוועדה מהמשרד לדווח לה בתוך חודשיים על יישום ההסדרה, האשכולות הרלוונטיים ולוחות הזמנים.

עם זאת, השאלה המרכזית שלשמה כונס הדיון - מדוע החלטת הממשלה בעניין יישום התחרות אינה מיושמת בפועל - נותרה ללא מענה מצד משרד התחבורה.