חוק אובר עולה למסלול חקיקה: הפיצוי לנהגי המוניות הפך למוקש המרכזי

הפיקוח על הבנקים מעריך כי הפיכת המסלול הבסיסי לברירת מחדל תוזיל משמעותית את עלויות ניהול החשבון ▪ העסקים הקטנים ומשקי הבית שאינם במסלולים צפויים להיות הנהנים המרכזיים מהמהלך ▪ באיגוד הבנקים מתריעים מפני פגיעה בהכנסות וטוענים שבאנגליה יש פטור מעמלות, אך גם ריבית של 39% על האוברדרפט

בנק ישראל מציג תשואה של פי שלושה ממניות לעומת זהב ▪ יו"ר ועדת הכספים מתקשה להבין את החרגת הזהב ודורש נתוני השוואה מול הדולר ▪ מומחים מזהירים מחשיפה מלאה למטבעות פיאט ▪ הבנק: המדינות המפותחות מצמצמות זהב, הרוכשות הן כלכלות מתפתחות

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 21) (אימוץ הוראות מחייבות החלות בארצות הברית), התשפ"ו-2026. בהצבעה תמכו 24 חברי כנסת, ללא מתנגדים, וההצעה הועברה להמשך דיון בוועדת הכלכלה. ההצעה מבקשת לאפשר ייבוא, ייצור או מכירה של מצרכים החייבים בתקן רשמי בישראל, באמצעות הסתמכות על עמידה בדרישות האסדרה הפדרלית בארצות הברית, שתאומץ לתוך הדין הישראלי. זאת כחלופה לחובה לעמוד בדרישות התקינה הישראלית, בהתאם לעיקרון "מה שטוב לארה״ב, טוב לישראל".

לפי ההסדר המוצע, עוסק יוכל לבחור ב"מסלול אמריקני" ולייצר, למכור או לייבא מצרכים או ליישם תהליכי עבודה העומדים בדרישות האסדרה האמריקנית, ובלבד שהמצרכים ייוצרו בארצות הברית או בישראל ושהעוסק יחזיק בחשבונית הצהרה המעידה על מקורם. מוצע להחריג מהמסלול האמריקני מוצרי מזון ורכב מנועי, בדומה להחרגות הקיימות במסלול האירופי.

עוד כוללת הצעת החוק תיקונים נוספים לחוק התקנים, שנועדו להטמיע לקחים שנלמדו מיישום הרפורמה לאימוץ אסדרה אירופית. בדברי ההסבר צוין כי ההצעה מקדמת את החלטת ממשלה 3386 מאוקטובר 2025, שעניינה הקלה על יבוא מארצות הברית באמצעות מסלול תקינה חלופי.