מלחמת הצללים של פוטין נגד אירופה הפכה לחרב פיפיות מול רוסיה

לאחר ארבע שנות מלחמה, ולדימיר פוטין רושם כשלון כפול: הוא לא הצליח לכבוש אפילו את כל מחוז דונבס, ופעולות החבלה שלו באירופה התבררו כחרב פיפיות הגוררות תגובה עזה מצד מנהיגי היבשת – מנתח דייוויד איגנציוס, פרשן בכיר בוושינגטון פוסט. ההיבט השני אינו זוכה לתשומת לב ראויה, כאשר אירופה מגבירה את פעולותיה שלה וחלק מהבכירים בה אומרים שעליה להתכונן ברצינות למלחמה בהיקף מלא.

"כל טיל וכל כטב"ם הפוגעים באוקראינה רק מגבירים את נחישותנו", אמרה שרת החוץ הבריטית, איווט קופר, בביקור בקייב בשבוע שעבר. "פוטין חושב שיחזיק מעמד יותר מבריטניה ובעלות בריתה. הוא טועה לחלוטין". גורמי ביטחון במדינות נוספות השמיעו אזהרות דומות בשבועות האחרונים. הם הודיעו על עיצומים חדשים וקראו להגביר את שיתוף הפעולה המודיעיני נגד רוסיה. הללו מרשימים לנוכח העובדה שאירופה פועלת בגדול לבדה, בלא ודאות שארה"ב תומכת במהלכיה.

המודיעין ההולנדי התריע לפני שבועיים, כי רוסיה "מתכוננת לאפשרות של עימות עם נאט"ו ומבצעת פעולות הבוחנות את נכונותו של המערב להסלים". לדבריו, רוסיה מבצעת הצתות, משגרת מעטפות נפץ, משבשת את התעבורה האווירית ופוגעת בכבלים תת-ימיים. ראש המודיעין, אריק אייקרבום, אמר בספטמבר שהתשובה צריכה להיות "עלייה במחיר".

בלייז מטרוואלי, ראש MI6 הבריטית, דיברה בצורה דומה בחודש דצמבר, בנאומה הראשון בתפקיד. "רוסיה בוחנת אותנו באזור האפור בפעולות שממש מתחת לסף המלחמה", כולל כטב"מים בשמי שדות תעופה ובסיסים ומעשי חבלה. המשימה להתמודד עם פעולות אלו מצויה בידי שירותי המודיעין והביטחון באירופה וברחבי העולם, הוסיפה.

בריטניה גיבתה את דבריה בהטלת עיצומים על 300 אנשים וחברות שלדבריה מסייעים למאמץ המלחמתי הרוסי. הרשימה כוללת 50 ספינות בצי הצללים המוביל נפט וגז רוסיים, 175 חברות הקשורות לאוליגרך מאוזבקיסטן וחברות סיניות המוכרות לרוסיה ציוד צבאי או דו-שימושי.

גרמניה, שלפני 2022 הייתה שותפה קרובה של רוסיה, מגיבה אף היא. ראש סוכנות הביון BND, מרטין ג'יגר, הבהיר ש"האיום מלוחמה היברידית" גלוי לעין ושעל הסוכנות להגביר את פעילותה כדי להיאבק בו. משרד ההגנה הגרמני גיבש תוכנית מבצעית נגד הפעילות הרוסית, שלדבריו מיועדות הן לפגוע באחדות המערב והן כהכנה לעימות צבאי עתידי.

פוטין כנראה סבור שאיומיו יוכלו לשכנע את המערב להשלים עם התקפתו על אוקראינה. כאשר רמזיו הגרעיניים נכשלו, הוא החל בלוחמה ההיברידית ומספר הפעולות זינק מ-13 ב-2022 ל-44 ב-2023. אבל פוטין שגה: הוא רק חיזק את התפיסה במערב לפיה רוסיה היא גורם עוין. הצעד הראשון היה גירוש 600 אנשי מודיעין רוסיים שארגנו את הפעילות החשאית; רוסיה מנסה כעת לגייס גורמים מקומיים, כולל בעלי עבר פלילי.

איגנציוס מצטט דוח של חברת מודיעין פרטית, המתאר את תגובתו של המערב בחודשים האחרונים. שורה של מדינות תפסו מיכליות צללים, ובמקביל לכדו חשודים בביצוע פעולות חבלה. גורמי ביטחון אף זיהו שני לווינים רוסיים כמקור לשיבושים בשידורים של לווינים אירופיים.

רוסיה ממשיכה את המלחמה באוקראינה, אך המחיר עולה מדי חודש. אבידותיה מסתכמות עד כה ב-1.3 מיליון הרוגים ופצועים, תפוקת הנפט צנחה אשתקד ב-24% והתקציב עבר מעודף ב-2021 לגרעון של 70 מיליארד דולר ב-2025. המלחמה היא מקרה מובהק של תוצאות הפוכות מהמקווה: הפלישה נועדה למנוע מאוקראינה להפוך למדינה עוינת בגבול רוסיה, אך רק חיזקה אותה ואת אירופה כולה, מסכם איגנציוס.