אחד מכל שישה נפגע: זינוק בפשיעה המקוונת בישראל

ישראל נעשית פחות בטוחה בעיני אזרחיה - והנתונים מצביעים לא רק על היקף הפשיעה, אלא גם על חוסר אמון עמוק במערכות האכיפה. לפי ממצאים ראשונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ־15% מבני 20 ומעלה נפגעו מעבירה בשנה האחרונה - קרוב למיליון בני אדם.

מכת מדינה דיגיטלית

העבירה השכיחה ביותר בישראל אינה מתרחשת ברחוב - אלא ברשת. כ־521 אלף בני אדם נפגעו מעבירות מקוונות, שהן כ־8.2% מהאוכלוסייה הבוגרת. עיקר הפגיעות: גניבה או הפצת מידע אישי (39%) והתחזות (33.1%).

מדובר בשינוי עומק בתמונת הפשיעה: עבירות שאינן דורשות מגע פיזי הפכו לנפוצות ביותר, תוך פגיעה בפרטיות ובתחושת השליטה של האזרחים.

פערים בין קבוצות האוכלוסייה

הנתונים מצביעים על פערים חדים:

• שיעור הנפגעים בקרב יהודים ואחרים עומד על 16.6%, לעומת 7.8% בלבד בקרב ערבים

• גברים נפגעים יותר מאלימות (4.4% לעומת 2.7%)

• נשים נפגעות הרבה יותר מהטרדה מינית - כמעט פי ארבעה (3.9% לעומת 0.9%)

גם בתחושת הביטחון הפערים בולטים: 83.9% מהגברים חשים בטוחים ללכת לבד בלילה, לעומת 65.8% בלבד מהנשים.

הפשע קורה - אך לא מדווח

אחת התובנות המרכזיות והמדאיגות מהסקר היא שיעור הדיווח הנמוך: רק 20.1% מהנפגעים פונים למשטרה.

בעבירות מסוימות מדובר כמעט בהיעדר דיווח:

• הטרדה מינית - 92.6% אינם מדווחים

• עבירות מקוונות - 90.4% אינם מדווחים

גם בעבירות "קלאסיות" כמו גניבה ואלימות, רוב הנפגעים אינם פונים לרשויות.

המשמעות ברורה: תמונת הפשיעה הרשמית משקפת רק חלק קטן מהמציאות בפועל.

הנזק האמיתי - נפשי

מבין נפגעי האלימות שדיווחו על נזק, 88.4% ציינו נזק נפשי. כלומר, מעבר לפגיעה הפיזית או הכלכלית - עיקר ההשפעה היא ארוכת טווח ובלתי נראית.

גם בהטרדות מיניות, הנזק המרכזי שנרשם הוא פגיעה בלימודים, לצד פגיעה בתפקוד בעבודה.

הבית כבר לא בטוח

כ־218 אלף משקי בית נפגעו מעבירות רכוש:

• 4.5% חוו פריצה או ניסיון פריצה

• 4.6% נפגעו בעבירות הקשורות לרכב

בנוסף, ב־6.2% מהמשפחות עם ילדים - לפחות ילד אחד נפגע מעבירה, כולל אלימות, בריונות ברשת והטרדות.

תחושת הביטחון נשחקת

לצד הנתונים הקשים על הפשיעה, נרשמת גם שחיקה בתחושת הביטחון:

• 30.1% מדווחים על הרעה בתחושת הביטחון

• רק 10.7% מדווחים על שיפור

האזורים שבהם הורגשה ההרעה הגדולה ביותר: חיפה, תל אביב והצפון.

במקביל:

• 20.5% חוששים להיפגע מפשיעה

• 33.2% חוששים מטרור באזור מגוריהם

נשים חוששות יותר מגברים, ובקרב האוכלוסייה הערבית החשש מפשיעה גבוה במיוחד.