ישראל שוקלת להמשיך לממן את ארגון הבריאות העולמי

ישראל ניצבת בפני הכרעה תקציבית ומדינית רגישה: האם להמשיך ולהעביר עשרות מיליוני שקלים לארגון הבריאות העולמי - או לעצור את המימון ולבחון מחדש את עצם החברות.

הסוגיה התחדדה לאחר שארגנטינה הודיעה על השלמת פרישתה מהארגון, במהלך שממשיך את הקו שבו נקטה ארצות הברית. בשתי המדינות הדגישו את הצורך בריבונות לאומית ובקביעת מדיניות בריאות עצמאית, ללא תלות בגופים בינלאומיים.

במקביל, בישראל, על-רקע תקציב מלחמה הכולל קיצוצים רוחביים, מקדם משרד הבריאות העברת דמי חבר שנתיים בהיקף של קרוב ל־30 מיליון שקלים לארגון.

לחץ אזרחי: דרישה להקפיא את התשלום

קבוצה של עשרה ארגוני חברה אזרחית פנתה לממשלה בדרישה לעצור את העברת התקציב עד לבחינה מלאה של התועלת לחברות ישראל בארגון. במסמך שהועבר לראש הממשלה ולשרים נטען כי אין הצדקה להעברת כספים בהיקף כזה ללא בדיקה מעמיקה.

הפנייה מדגישה כי מדובר בסכום של כ־8.3 מיליון דולר לשנים 2027-2026, סכום שאינו כולל הוצאות נלוות.

לטענת הארגונים, קיימים שלושה מוקדי ביקורת מרכזיים:

• חוסר תועלת - היעדר הצגה ברורה של תרומה ישירה לישראל;

• הטיה פוליטית - טענות לפעילות נגד ישראל בזירה הבינלאומית;

• היעדר שקיפות - דרישה לנתונים מדידים על תועלת בשנים האחרונות.

עוד נטען כי במוסדות הארגון ניתנה במה להאשמות קשות נגד ישראל, בעוד שיכולת התגובה הישראלית הוגבלה.

הארגונים קוראים לכנס דיון דחוף בהשתתפות מומחים בלתי תלויים ולבחון חלופות - כולל הפסקת המימון.

הביקורת על הארגון מתחדדת בזמן מלחמה

הדיון הציבורי מקבל משנה תוקף על-רקע התבטאויות מנכ"ל הארגון, טדרוס האדנם גבריאסוס, שביקר לאחרונה את ישראל בעקבות תקיפות בלבנון. לדבריו, נפגעו אנשי צוות רפואי - טענה שהתבססה על מקורות מקומיים.

בישראל דוחים את הדברים ומדגישים כי מדובר בתקיפות של תשתיות טרור בהתאם לדין הבינלאומי, כאשר לפי פרסומים, חלק מהמתקנים הופעלו בידי גורמים הקשורים לחיזבאללה.

הפער בין גרסת הארגון לבין עמדת ישראל מחזק את הביקורת על מה שמכונה על-ידי גורמים שונים "פוליטיזציה של גוף מקצועי".