100 מוצרים ב־1,098 שקל: סל מוזל יימכר בעשרות סניפי קרפור

המדינה נכנסת ישירות לזירת התחרות על סל הקניות: משרד הכלכלה והתעשיה משיק את "הסל של ישראל", יוזמה שנועדה להציב מחיר ייחוס אחיד למוצרי יסוד ולהפעיל לחץ תחרותי על רשתות המזון. הסל כולל כ־100 מוצרים בסיסיים ויימכר במחיר של 1,098 שקלים – לעומת כ־1,700 שקלים בממוצע כיום. מדובר בהוזלה של למעלה מ־30% ובפער של מאות שקלים למשק בית.

הרשת שנבחרה להפעיל את הסל היא קרפור, שתציע אותו בכ־50 סניפים בפריסה ארצית וכן בקנייה מקוונת, למשך חצי שנה לפחות.

מה כולל הסל – ואיך הוא נקבע

הסל מורכב ממוצרים הנחשבים לבסיסיים לצריכה: דגנים מלאים, קטניות, ירקות קפואים, מוצרי חלב, תחליפי חלב, שמן זית, טחינה, מים, מוצרי תינוקות ומוצרי היגיינה. כ־30% מהמוצרים מוגדרים כבריאים או מופחתי סוכר.

לפי משרד הכלכלה, הסל נקבע על בסיס נתוני מכר בפועל של הציבור, תוך ניסיון ליצור נקודת ייחוס שקופה ואמינה להשוואת מחירים. במקביל נקבע מנגנון המאפשר לרשתות להציע גם מוצרים חלופיים, במטרה לאפשר גמישות ולשלב גם מותגים פרטיים וספקים קטנים.

המיזם ילווה בפיקוח הכולל בדיקות מחירים בקופות ובקנייה מקוונת, ביקורות בשטח ובחינת זמינות המוצרים. הפרות עשויות להוביל לשימוע ואף לעיצומים כלפי הרשת הזוכה.

מחלוקת מול האוצר – מי באמת היה שותף

לצד ההשקה, מתחדדת מחלוקת מקצועית בין משרד הכלכלה למשרד האוצר סביב עצם גיבוש המיזם. בעוד שר הכלכלה ניר ברקת הציג בעבר את התוכנית כמהלך שנבנה "בשיתוף פעולה" עם אגף התקציבים, משרד האוצר מסר ל-News1 כי אגף התקציבים לא היה שותף לגיבוש התוכנית, לא השתתף בעבודת מטה מקצועית, ולא העניק לה תמיכה מקצועית.

הפער בין הגרסאות מעלה סימני שאלה באשר לתהליך קבלת ההחלטות ולרמת הגיבוי המקצועי למהלך, במיוחד לנוכח היקפו והשפעתו האפשרית על שוק המזון.

ביקורת כלכלית – וסימני שאלה על ההשפעה

מעבר למחלוקת הבין־משרדית, הועלו שורה של חששות מקצועיים ביחס למיזם: פגיעה אפשרית בספקים קטנים, חשש לסבסוד צולב שבו מחירים יעלו מחוץ לסל, פגיעה ביכולת להשוות מחירים ברמת מוצר בודד, וכן שאלות לגבי פריסת הסניפים והנגישות לציבור.

במשרד הכלכלה טוענים כי מנגנוני הפיקוח, הגדרת סל ייחוס ברור ושקיפות לציבור יאפשרו להתמודד עם הסיכונים הללו ולחזק את התחרות.

במקביל, הודגש כי הסל אינו תפריט צריכה מחייב אלא כלי להשוואה, שנועד להפעיל לחץ על כלל השוק.

בסיכומו של דבר, מדובר במהלך חריג בהיקפו – ניסיון ממשלתי להשפיע ישירות על מחירי המזון. הצלחתו תימדד לא רק במחיר הסל עצמו, אלא בעיקר בשאלה אם יצליח לגרור את כלל הרשתות להוזלת מוצרים רחבה.