בג"ץ דחה עתירה נגד מאסר בגין חוב מזונות וקבע: התפטרות המומחה נבעה מהתנהלות העותר

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק דחה (יום ה', 30.04.26) עתירה של אדם שביקש לעכב פקודת מאסר שהוצאה נגדו בגין אי-תשלום חוב מזונות (בג"ץ 71619-04-26). השופט עופר גרוסקופף, אליו הצטרפו השופטים דפנה ברק-ארז ואלכס שטיין, קבע כי לעותר קיים סעד חלופי בדמות פנייה לרשמת ההוצאה לפועל, וכי אין עילה להתערבות בהחלטות בית הדין הרבני הגדול אשר אישר את הליכי האכיפה נגדו.

הפרשה עוסקת בבני זוג שהתגרשו בשנת 2022 ומנהלים הליכים ממושכים בבית הדין הרבני האזורי בירושלים. במסגרת זו מונה רואה חשבון כמומחה לפירוק השיתוף, אך בתי הדין קבעו כי העותר הקשה על עבודתו ונמנע מלשלם את חלקו בשכר הטרחה. ביום 14.4.2026 הורתה רשמת ההוצאה לפועל על מאסרו של העותר ל-10 ימים, אלא אם ישלם סך של 15,000 ש"ח מחוב המזונות. העותר פנה לבית הדין הגדול בבקשה לעכב את המאסר, אך בקשתו נדחתה תוך שנקבע כי "טוב ונכון שיופעלו נגדו כל האמצעים שקבע המחוקק".

הטרדת המומחה והתפטרותו מההליך

זמן קצר לאחר החלטת בית הדין הגדול, הודיע המומחה כי הוא מתפטר מההליך בשל "מסכת הטרדות חסרת תקדים והתנהלות פסולה" מצד העותר. בעקבות זאת פנה העותר בשנית לבג"ץ וטען כי התפטרות המומחה משנה את "התשתית הדיונית" וכי יש לעכב את המאסר עד לבירור הזכויות בנכס המקרקעין המשותף. בג"ץ דחה טענה זו וקבע כי לא ניתן לקבל מצב שבו העותר ייהנה מהתפטרות מומחה שנגרמה באשמתו שלו.

בפסק הדין הובהר כי בג"ץ אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בתי הדין הרבניים, ובוודאי שלא על החלטות ביניים בענייני הוצאה לפועל. השופט עופר גרוסקופף הדגיש כי הדרך הנכונה להשיג על החלטת מאסר היא פנייה לערכאות המוסמכות במערכת ההוצאה לפועל ובית משפט השלום. העתירה נדחתה על הסף, והעותר חויב בהוצאות בסך 10,000 ש"ח בערכאה הרבנית, אם כי בג"ץ בחר שלא להוסיף הוצאות נוספות.

פרטי ההליך המשפטי:

סוג הליך: עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים (בג"ץ 71619-04-26)
ערכאה: בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
שופטים: דפנה ברק-ארז, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין

משיבים: בית הדין הרבני הגדול, בית הדין הרבני האזורי ירושלים, רשות האכיפה והגבייה