הבלימה נכשלה: עבריינות הנוער משנה כיוון - פחות מעורבים, יותר עבירות

עלייה באלימות הגופנית

אחד הנתונים הבולטים הוא העלייה במשקל עבירות האלימות הגופנית. כ-20% מהעבירות בתיקים בשנת 2024/25 הן עבירות נגד גוף ונגד אדם (ללא עבירות מין) – עלייה קלה לעומת כ-18% בשנה שקדמה לה.

במונחים רחבים יותר, עבירות רכוש ממשיכות להוביל עם כ-36% מכלל העבירות, ואחריהן עבירות סדר ציבורי עם כ-22%. עבירות נגד אדם מהוות כ-18%–20%, בעוד עבירות מין וביטחון נותרות בשיעור של כ-7% כל אחת.

הנתונים הללו משתלבים בתמונה רחבה יותר של החרפה באלימות בני נוער – לא רק בהיקף אלא גם באופי: יותר מקרים קבוצתיים, שימוש באמצעי פגיעה ותיעוד האירועים.

המערכת מתקשה לתת מענה

ברקע העלייה בתיקים ובאלימות, מצביעים גורמי מקצוע על כשלים מערכתיים מתמשכים. בין היתר: מחסור במסגרות טיפול לנוער בסיכון, עומסים כבדים על עובדים סוציאליים, זמני המתנה ממושכים למסגרות שיקום והיעדר תיאום מספק בין מערכות החינוך, הרווחה והאכיפה.

עוד עולה כי האלימות אינה רק תוצאה של התנהגות פרטנית, אלא קשורה למצוקה נפשית, טראומה והיעדר מענים קהילתיים. גם במערכת החינוך עצמה קיימים פערים בכלים להתמודדות עם בריונות ואלימות.

האזהרות – והתגובה הפוליטית

יו"ר הוועדה, ח"כ קטי שטרית, התריעה כבר לפני חודשים מפני ההחמרה הצפויה. לדבריה: "באוקטובר 2025 קיימתי דיון בוועדה שבאחריותי, ובמהלכו התרענו בפני גורמי האכיפה והרשויות כי אנו עומדים בפתחה של מגפה קשה. לצערי, את התוצאות של החששות הללו אנו רואים היום".

עוד הוסיפה שטרית כי בדיון החירום הקרוב תדרוש תשובות ברורות ממשרדי הממשלה: "האם משרד החינוך אימץ את המלצות הוועדה? ומה נעשה בפועל כדי לבלום את התופעה? במקביל, אתבע דין וחשבון מגורמי אכיפת החוק והמשטרה. כל מקרה ומקרה ייבחן תחת זכוכית המגדלת של הוועדה לזכויות הילד, כל עוד אני עומדת בראשה".

המגמה האמיתית – שינוי עומק

התמונה המצטיירת מהנתונים אינה חד-ממדית: מצד אחד, ירידה ארוכת טווח במספר בני הנוער המעורבים בפשיעה; מצד שני, עלייה מחודשת בשנה האחרונה, לצד החמרה בעומק ובאופי העבירות.

מדובר בשינוי מבני: פחות "עבריינות רחבה" של רבים, ויותר ריכוז של פעילות פלילית אינטנסיבית בקרב קבוצות מצומצמות – תופעה שמקשה על האכיפה ועל מנגנוני הטיפול.

הנתונים החדשים מצביעים על תופעה מורכבת בהרבה מכפי שנדמה במבט ראשון: הירידה במספר החשודים אינה מעידה בהכרח על שיפור – אלא על שינוי אופי העבריינות, שהופכת ממוקדת, עמוקה ואלימה יותר, ודורשת מענה מערכתי רחב ומהיר.