ההדלפה שמביכה את מערכת הביטחון: אירן במשך שנים פרצה ללב מכון INSS

תחקיר הארץ חושף (4.5.26) כי המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS עמד במשך שנים במוקד מתקפות סייבר אירניות, שבמסגרתן הודלפו רבבות הודעות דוא"ל וקבצים של בכירי המכון - ובהם חומרים הכוללים פרטי קשרים עם מערכת הביטחון, פורומים מקצועיים רגישים ונתוני גישה פנימיים.

לפי התחקיר, קבוצת הפצחנים "חנדלה", המיוחסת למשרד המודיעין של אירן, פרסמה לאחר המלחמה האחרונה יותר מ־100 אלף הודעות דוא"ל וקבצים של אנשי המכון. בדיקת הארץ העלתה כי מדובר בכ־99 אלף קובצי דוא"ל בהיקף של כ־33 ג'יגה־בייט, שרובם נמצאו אותנטיים. בין החומרים: תכתובות של ראש תוכנית אירן ד"ר רז צימט, של ראש המכון אלוף במילואים תמיר הימן ושל בכירים נוספים.

מכון אזרחי - מידע ביטחוני רגיש

המכון למחקרי ביטחון לאומי מוגדר גוף עצמאי ואזרחי, אך אנשיו מקיימים קשר הדוק עם צמרת מערכת הביטחון והממשלה. רבים מחוקריו הם בכירים לשעבר באמ"ן, במוסד ובמערכת הביטחון, המשתתפים בפורומים מקצועיים, בתרגילי חשיבה ובדיונים אסטרטגיים.

לפי הארץ, ההדלפה חשפה בין היתר השתתפות של חוקר בפורום סגור שדן ביציבות המשטר באירן ובתרחישים אסטרטגיים. החומרים כללו גם מועדי התכנסות, מקומות מפגש וזהות חלק מהמשתתפים - מידע שעלול להפוך יעד מודיעיני ואף פיזי.

מהדיוג - עד איום פיזי

התחקיר מתאר שרשרת חדירות שנמשכה לפחות מ־2019. באחד המקרים התחזו פצחנים לאנשי המכון ושלחו הודעות דוא"ל נגועות לחוקרי אירן בישראל ובחו"ל. במקרה אחר נשלחה לשרת החוץ לשעבר ציפי לבני הזמנה מזויפת לכנס, לכאורה מחשבונו של ראש המכון לשעבר אלוף במילואים עמוס ידלין.

לפי התחקיר, בשנים האחרונות חלה הסלמה: מתקפות הסייבר לא נותרו במרחב הדיגיטלי בלבד, אלא נקשרו גם לניסיונות מעקב אחר חוקרת במכון, במסגרת פרשה שבה הואשמו אזרחים ישראלים בביצוע משימות עבור המודיעין האירני.

מהמכון למחקרי ביטחון לאומי נמסר להארץ: "ה־INSS הוא גוף עצמאי, לא ממשלתי, שאינו מחזיק חומרים מסווגים... המכון נמצא בעיצומה של תוכנית עבודה משמעותית לחיזוק הגנת הסייבר". עם זאת, מומחי סייבר ששוחחו עם העיתון טענו כי המכון הוסיף לשמש גם בשנים האחרונות בסיס למתקפות דיוג ממוקדות.

מנכ"ל חברת הסייבר ClearSky בועז דולב אמר להארץ: "זה אירוע בלתי נסבל. אבטחת המידע במכון היא מתחת לכל ביקורת". בכירים לשעבר במערכת הביטחון הגדירו את הפרשה כ"חור הגנתי" סביב טלפונים וחשבונות דוא"ל של בכירים לשעבר - שאינם נהנים עוד ממעטפת הגנה ממלכתית מלאה אך מוסיפים להחזיק במידע רגיש ובקשרים ביטחוניים.