מהלך דרמטי: המדינה מוכרת את קרנות המורים ללא מכרז וללא רווח

למה ללא מכרז

אחת הנקודות החריגות במהלך היא הבקשה לפטור ממכרז. לפי המסמך, הסיבה אינה רק העדפה - אלא מגבלה מבנית:

• תקנוני החברות מחייבים רוב גבוה במיוחד לשינוי בעלות;

• העברת מניות לגורם חיצוני דורשת הסכמות רחבות;

• הקרנות מחויבות לפעול ללא כוונת רווח;

• הכנסת גוף עסקי עלולה להוביל להעלאת דמי ניהול.

במצב זה, הסתדרות המורים הופכת כמעט לגורם היחיד שיכול לרכוש את חלק המדינה - מה שמצמצם בפועל את התחרות על הנכס.

כמה שווה הנכס - ואולי לא שווה

למרות היקף הנכסים העצום, השווי הכלכלי של מניות המדינה אינו בהכרח גבוה. הסיבה: הקרנות אינן מחלקות רווחים, ודמי הניהול בהן מוגבלים להחזר הוצאות בלבד.

לכן, לפי עמדת הגורמים המעורבים, ייתכן שהמכירה תתבצע בתמורה נמוכה - או אף ללא ערך כלכלי משמעותי. במקרה כזה, עולה השאלה האם מדובר בוויתור על נכס ציבורי, או במהלך טכני שאין לו ערך כספי אמיתי.

יציאת המדינה מהקרנות מעלה סוגיה מרכזית: מי יפקח. כיום, לצד האסדרה של רשות שוק ההון, עצם הבעלות הממשלתית מהווה מנגנון בקרה נוסף. לאחר המכירה, מנגנון זה ייעלם - והפיקוח יתבסס בעיקר על כללי אסדרה.

לכן, מתוכננים תיקונים שיחזקו את הממשל התאגידי בקרנות, אך טרם ברור עד כמה יצליחו לפצות על היעדר נציגות ישירה של המדינה.

חיבור שקט להסכם המיליארדים

המהלך המבני אינו מנותק מהמאבק על הכספים העודפים. למעשה, במסגרת הסכמות שנדונו בין המדינה לקרנות, עלתה גם האפשרות להעברת השליטה ללא מכרז - כחלק מהסדרה רחבה יותר של היחסים בין הצדדים.

המשמעות: שינוי הבעלות והסדר חלוקת הכספים הם שני חלקים של אותו תהליך - גם אם הם מוצגים לציבור בנפרד.

רשות החברות פרסמה את המתווה להערות הציבור, וקבעה פרק זמן של 14 ימי עבודה להגשת השגות. מדובר בהזדמנות נדירה יחסית להשפיע על מהלך מבני, לפני קבלת החלטה סופית.

עם זאת, לאור המגבלות המשפטיות והמבניות שתוארו במסמך, נראה כי מרחב השינוי בפועל מוגבל.

מאחורי הדיון על חלוקת מיליארדים למורים מתרחש מהלך עמוק יותר - יציאת המדינה ממוקד שליטה מרכזי והעברתו לגורם יחיד, במהלך שמעלה שאלות על פיקוח, שקיפות והאינטרס הציבורי.