בציונות הדתית בודקים חיזוק לרשימה עם זרביב ווינטר

לאחר הגשת הצעת החוק להתפזרות הכנסת, המאבק עובר לשאלת מועד הבחירות ▪ יהדות התורה דורשת בחירות ב-1 בספטמבר ומאותתת כי אם נתניהו יתעקש על אוקטובר - תדרוש את 6 באוקטובר ▪ בליכוד בוחנים חידוש של חקיקת חוק הגיוס, ובמקביל דווח על תוכנית חומש רחבת היקף לחברה החרדית

בכיר ביהדות התורה אישר כי במהלך מושב הכנסת הקודם התקיימו מגעים רגישים בין נציגים מטעם המפלגה לבין גורמים ביש עתיד, לבחינת אפשרות להפלת ממשלת נתניהו באמצעות אי־אמון קונסטרוקטיבי והקמת ממשלה זמנית בראשות יאיר לפיד עד לבחירות. לדבריו, החרדים ביקשו בתמורה שלא יוטלו עיצומים חדשים על לומדי תורה, בעוד שהעיצומים הקיימים יישארו בתוקף. השיחות התנהלו באמצעות מתווכים, ונועדו גם להעביר מסר לנתניהו כי הברית עם הליכוד אינה מובנת מאליה. עוד נטען כי בשלב מתקדם לפיד החליט שלא לקדם את המהלך, למרות שלדברי המעורבים היו חברי קואליציה נוספים שהיו מוכנים לתמוך בו. בסביבת המעורבים העריכו כי החשש מתגובה ציבורית במחנה המרכז־שמאל עמד מאחורי ההחלטה (ישראל היום).

אנשיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו פועלים בימים האחרונים כדי לשכנע את טליק גואילי להסכים להשתריין ברשימת הליכוד לכנסת. עם זאת, גואילי מסתייגת באופן בסיסי מכניסה לחיים הפוליטיים וסירבה להתייחס לדברים. במקביל, שמו של גל הירש נבחן גם הוא כמועמד מרכזי לשריון ברשימת הליכוד. לפי שעה, סוגיית השריונים טרם נסגרה סופית (ynet).

יו"ר ישראל ביתנו תקף בבארי את מדיניות הממשלה ברצועת עזה וטען כי חמאס מתחזק בחסות ישראל ▪ הזהיר מפני אפשרות של מהלך צבאי "לצורכי בחירות בלבד" בעקבות קידום חוק התפזרות הכנסת ▪ קרא למערכת הביטחון להשמיע "קול ברור" נגד שימוש פוליטי בחיי חיילים

בליכוד נערכים לאפשרות של הקדמת הבחירות הכלליות, אף שהמועד הרשמי הוא 27 באוקטובר 2026 ▪ ל-News1 נודע כי מאחורי הקלעים יש מי שסבורים כי הקדמת הבחירות תשרת גם אינטרסים פנימיים בבחירות המקדימות ▪ ההערכה היא כי בין 10,000 ל-20,000 מתפקדים חדשים יאבדו את זכות ההצבעה אם המקדימות יוקדמו