בלי שופטי עליון ואלופים: כך תיראה ועדת החקירה

רשימת הפסילה מעוררת מחלוקת

אחד הסעיפים הבולטים ביותר בהצעה עוסק בפסילת בעלי תפקידים בכירים מלכהן בוועדה. לפי הנוסח, לא יוכלו להתמנות חברי ועדה מי שכיהנו או מכהנים כשופטי בית המשפט העליון, חברי הקבינט המדיני-ביטחוני, אלופים בצה"ל, ראשי שב"כ וסגניהם, היועץ המשפטי לממשלה, הפרקליט הצבאי הראשי והיועץ המשפטי של השב"כ. מנגד, אחד מחברי הוועדה יהיה חייב להיות מי שכשיר להתמנות לשופט בית המשפט העליון.

בדיון בוועדה תקף יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, את המודל הקיים של ועדות החקירה ואמר: "יש בעיה שבית המשפט, שהוא חלק מהנחקרים, ימנה את חברי הוועדה". לדבריו, מוסד ועדות החקירה "אינו נהנה מאמון ציבורי" משום ש"הנחקרים ממנים את עצמם".

ח"כ קלנר טען כי התיקונים החדשים נועדו למנוע מצב שבו בכירים שהיו חלק ממערכת קבלת ההחלטות הביטחונית יישבו בוועדה החוקרת. לדבריו: "יש קונצנזוס ציבורי רחב שיש לחקור שנים לאחור, ולכן יש לוודא שמי שיצטרכו לתת תשובות על אחריותם לביטחון ישראל, לא ישבו בכיסא הוועדה".

מנגד, יועמ"ש ועדת החוקה, עו"ד ד"ר גור בליי, הזהיר כי הרשימה "מוציאה את האנשים המומחים ביותר בנושא הביטחוני", וכי כך מאבדים ידע מקצועי חיוני להבנת תהליכי קבלת ההחלטות ולחקירתם.

ויכוח חריף על סמכות הממשלה

סוגיה נוספת שעוררה עימות בדיון נגעה לסמכות הממשלה לקבוע את נושאי החקירה. לפי ההצעה, הממשלה תגדיר את נושאי העניין שייחקרו ותוכל אף להרחיב או לצמצם אותם לפי בקשת הוועדה.

עו"ד בליי טען כי מדובר בסתירה פנימית להצעת החוק עצמה: "החוק נועד להפריד בין הממנים לנחקרים, ופה הוא נותן לממשלה, שהיא בוודאי אחד הנחקרים, לקבוע את המנדט".

גם נציגת משרד המשפטים, עו"ד גאל אזריאל, מתחה ביקורת על הסדר זה ושאלה כיצד ייתכן שהממשלה - שאינה הגוף המקים של הוועדה לפי המודל החדש - תהיה זו שמפרשת את גבולות המנדט שלה.

רוטמן השיב כי גם במודל הקיים הממשלה היא אחד הגופים הנחקרים ובכל זאת המחוקק העניק לה סמכויות להרחיב או לצמצם את נושא החקירה. לדבריו, הכנסת "לוקחת לעצמה את ההחלטה על עצם הקמת הוועדה ואת המנדט".

משפחות שכולות כ"מפקחים"

הצעת החוק כוללת גם מנגנון חריג יחסית, של מינוי ארבעה "מפקחים" מקרב בני משפחות שכולות של חללי המלחמה. המפקחים יורשו להשתתף בכל דיוני הוועדה, להציע שאלות ולהגיש הערות בכתב לפני פרסום הדוח הסופי.

עוד נקבע כי דיוני הוועדה יהיו פומביים וישודרו לציבור, למעט מקרים שבהם רוב חברי הוועדה יקבעו כי יש צורך בדיון בדלתיים סגורות מטעמי ביטחון המדינה, יחסי חוץ או הגנה על נפגעי הטבח והמלחמה.

הדיון הסתיים ללא הצבעה סופית, והכנת ההצעה לקריאה ראשונה צפויה להימשך בימים הקרובים.