הקבלנים בכנסת: האגרות על עובדים זרים מייקרות דירה ב־130 אלף שקל

עלות העסקת עובדים זרים בענף הבנייה מוסיפה כ-130 אלף שקל למחירה של דירה ממוצעת בתוכנית "מחיר מטרה" - כך טען סמנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ, איציק גורביץ, בדיון שקיימה (2.6.26) הוועדה המיוחדת לעובדים זרים בכנסת. לדבריו, האגרות המוטלות על העסקת עובדים זרים מתגלגלות בסופו של דבר אל רוכשי הדירות ואל כלל הציבור.

בדיון, שעסק בעלויות העסקת עובדים זרים ובהשלכותיהן על המשק, הציגו נציגי הממשלה נתונים המלמדים על פערים ניכרים בין הענפים השונים. כך למשל, אגרת בקשה לעובד זר בענף הסיעוד עומדת על 370 שקל בלבד, לעומת 1,060 שקל בענף הבנייה ו-1,420 שקל במגזר העסקי. האגרה השנתית בענף הבנייה מגיעה ל-8,490 שקל, בעוד שבחקלאות היא מסתכמת ב-1,420 שקל.

המחלוקת על מחיר הדירות

גורביץ טען כי האגרות הממשלתיות על עובד זר בענף הבנייה מגיעות לכ-24 אלף שקל בשנה לעובד. לדבריו, העלות הכוללת של העסקת עובדים זרים בענף מוסיפה כ-130 אלף שקל לדירה ממוצעת בתוכנית "מחיר מטרה", כאשר האגרות לבדן מייקרות את הדירה בכ-62 אלף שקל - כ-5.7% ממחירה.

עוד אמר כי הכנסות המדינה מאגרות ודמי היתר בענף הבנייה בלבד מסתכמות בכ-1.6 מיליארד שקל בשנה. "הסכום הזה מגולגל על הצרכן", טען. הוא דחה את הטענה שלפיה העסקת עובדים זרים פוגעת בשכר העובדים הישראלים והפנה לדוח מבקר המדינה שלדבריו מצא דווקא עלייה בשכר העובדים הישראלים בענף. לדבריו, כ-50 אלף עובדים ישראלים חדשים הצטרפו לענף הבנייה.

המלונאים והחקלאים מצטרפים לביקורת

מנכ"ל התאחדות המלונות, הגר שרון, תהתה מדוע בתי מלון נדרשים לשלם אגרות עבור עובדים זרים שהחליפו עובדים פלשתינים שהפסיקו לעבוד בעקבות המלחמה. לדבריה, לפני המלחמה הועסקו בענף כ-2,500 עובדים פלשתינים ללא אגרות, וכעת המלונות נושאים בעלויות נוספות משמעותיות.

שרון דחתה גם את טענת האוצר בדבר מנגנוני הפיצוי הקיימים, וטענה כי רק מספר מצומצם של מלונות באזור קו העימות זכאים לפיצוי.

במשרד החקלאות הצטרפו לקריאה להפחתת האגרות. יאנינה פליישון אמרה כי עובדים זרים הם רכיב חיוני בשרשרת ייצור המזון וכי כ-20% מעלויות הייצור החקלאי נובעות מהעסקתם. לדבריה, כל עלייה בעלויות אלו מתורגמת בסופו של דבר לעליית מחירי התוצרת לצרכן.

מזכיר ארגון מגדלי הפרחים, אברהם דניאל, טען כי האגרות פוגעות קשות בענף הפרחים עד כדי מעבר ליבוא מהולנד במקום גידול מקומי.

האוצר: העלויות ידועות מראש

רום בר-אב מאגף התקציבים במשרד האוצר הסביר כי ועדת המנכ"לים העוסקת בנושא משמשת גוף מייעץ בלבד, וכי שר האוצר לא אימץ את המלצותיה בנושא האגרות. לדבריו, התקנות נקבעות בידי שר הפנים באישור שר האוצר ובהתייעצות עם שר העבודה.

בר-אב הוסיף כי מעסיקים שבוחרים להעסיק עובדים זרים מביאים בחשבון את כלל העלויות הכרוכות בכך. עוד ציין כי עסקים בצפון הארץ זכאים, לדבריו, לפיצוי מלא בגין ירידה בהכנסות.

מנגד, אביתר חנן מההסתדרות טען כי הרחבת העסקת העובדים הזרים עלולה לשחוק את שכרם של עובדים ישראלים וכי המדינה אינה עושה די לשילוב אוכלוסיות נוספות בשוק העבודה.

קריאה לבחינה מחודשת

יו"ר הוועדה, ח"כ חוה אתי עטייה, הדגישה כי ענפים מרכזיים במשק נשענים כיום במידה רבה על עובדים זרים, במיוחד מאז פרוץ המלחמה. לדבריה, יש לבחון באופן יסודי את מכלול העלויות המוטלות על המעסיקים ואת השפעתן על יוקר המחיה, שוק העבודה והמשק כולו.

בתום הדיון קראה עטייה למשרד האוצר לשוב ולבחון את מדיניות האגרות, ובפרט את האפשרות להפחיתן עבור בתי מלון סגורים וענפים הנושאים בעלויות חריגות.