ועדת החקירה לשבעה באוקטובר תוכל לפעול בהרכב חסר

מבקר המדינה הוצא מהמנגנון

השינוי המרכזי בנוסח שאושר הוא הוצאת מבקר המדינה ממנגנון השלמת החברים. לפי הנוסח המעודכן, אם אחד הצדדים לא ימנה את נציגיו, הוועדה תוכל לפעול בהרכב חסר - ובלבד שמספר חבריה לא יפחת משלושה. המשמעות היא שהוועדה תוכל להתחיל בעבודתה גם ללא ייצוג מלא של שני הצדדים.

לפי ההצעה, הוועדה תמנה שישה חברים, אזרחי ישראל. יו"ר הכנסת יניח על שולחן הכנסת, בתוך 14 ימים מפרסום החוק, הצעה להרכב הוועדה לאחר התייעצות ככל הניתן עם נציגי הקואליציה והאופוזיציה. ההרכב יובא לאישור הכנסת בתוך שבעה ימים, ויידרש לו רוב של 80 חברי כנסת.

אם לא תושג הסכמה רחבה, יו"ר ועדת הכנסת וראש האופוזיציה ימנו את חברי הוועדה: כל אחד מהם ימנה שלושה חברים, שאחד מהם יהיה כשיר להתמנות לשופט בית המשפט העליון. למינוי מטעם הקואליציה תידרש הסכמה בכתב של לפחות 61 חברי כנסת מסיעות הקואליציה, ולמינוי מטעם האופוזיציה תידרש הסכמה של רוב חברי הכנסת מסיעות האופוזיציה.

מגבלות על בכירים לשעבר

ההצעה קובעת כי לא ימונה לחבר ועדה מי שכיהן ב-18 השנים שקדמו לטבח כשופט בבית המשפט העליון, ראש ממשלה, שר, קצין בדרגת אלוף ומעלה, ראש השב"כ או סגנו, היועץ המשפטי לממשלה, הפרקליט הצבאי הראשי או היועץ המשפטי של השב"כ. עוד נקבע כי לפחות אחד מחברי הוועדה יהיה מי שכשיר להתמנות לשופט בית המשפט העליון.

לצד חברי הוועדה, ימונו ארבעה משקיפים במעמד מיוחד מקרב בני משפחות שכולות של חללי המלחמה ונציגי חטופים ששוחררו. המשקיפים ייבחרו בידי חברי הוועדה, יהיו זכאים לשכר ולהוצאות, וישתתפו בדיונים ובהתייעצויות, אך ללא זכות הצבעה. הוועדה תוכל להגביל את השתתפותם במקרים שבהם ייחשפו חומרים מסווגים או מידע שלא ניתן למסור להם.

לוועדה יוקנו סמכויות לפי חוק ועדות חקירה, לרבות סמכויות זימון לעדות ודרישה להצגת מסמכים. הפעלת סמכויות אלה תוכל להיעשות בידי שני חברי ועדה, אך כפיית התייצבות תחייב הסכמה של משפטן הכשיר להתמנות לשופט בית המשפט העליון. דיוני הוועדה יהיו פומביים וישודרו לציבור, אך לא בשידור חי, והוועדה תוכל לקיים דיונים סגורים מטעמי ביטחון, הגנה על פרטיות נפגעים וקטינים או שמירה על עדים.

קלנר: לא נאפשר וטו

ח"כ קלנר אמר בדיון כי השינוי נועד להסיר טענות סביב מעורבות מבקר המדינה במנגנון המינוי. לדבריו: "נושא מבקר המדינה חוזר למושכלות היסוד של החוק כך שהמינוי של חברי הוועדה ייעשה ברוב של 80 ח"כים מתוך הסכמה רחבה, ואם לא יגיעו להסכמות הקואליציה תמנה מחצית והאופוזיציה תמנה מחצית".

קלנר הוסיף כי אין בכוונתו לאפשר לצד כלשהו לסכל את הקמת הוועדה: "לא נאפשר לאף צד להטיל פה וטו, ולמנוע מאחרים להקים ועדה רק בשל חוסר ההסכמה שלהם עם ועדה שונה". לדבריו, המטרה אינה אישית אלא בירור כולל של הכשלים: "אני לא מרשיע אף אחד, אנחנו פשוט צריכים תשובות. המטרה היא להסתכל על התמונה הכוללת, לזהות כשלים ולתקן מערכות שלמות של המדינה".

הייעוץ המשפטי מתריע

היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד ד"ר גור בליי, התריע כי הנוסח המעודכן עלול לפגוע בהיגיון של הצעת החוק עצמה. לדבריו, אם אחד הצדדים לא ימנה את נציגיו, תוכל לקום ועדה שבה מיוצג רק צד אחד. בליי אמר כי "ועדה שיש בה רק צד אחד חותרת תחת הרציונל של החוק עצמו", והציע לשקול מנגנון אחר למילוי מקומות חסרים.

נציגת משרד המשפטים, עו"ד גאל אזריאל, אמרה כי ועדת חקירה נועדה לבדוק עובדות, ולכן עליה להיות מקצועית ולא פוליטית. לדבריה, אף שבדיונים על ההצעה דובר על צורך בהסכמה רחבה בחברה מפולגת, הנוסח הנוכחי "חותר תחת העיקרון הזה". אזריאל הוסיפה כי מאחר שהחוק נחקק בהקשר פוליטי מסוים, ייתכן מצב שבו רק הקואליציה תמנה את חברי הוועדה, אף שהקואליציה והממשלה פועלות בתיאום.

הדס רגולסקי, חברת מועצת העיר תל אביב-יפו, אמרה בדיון כי משפחתה מעוטף עזה וכי גדלה בנתיב העשרה. לדבריה, המנגנון המוצע אינו יוצר אמון ציבורי, משום שהוא מאפשר הקמת ועדה שתורכב בפועל רק מנציגי הקואליציה. היא אמרה כי המינימום להפעלת הוועדה צריך להיות ארבעה חברים, כדי להבטיח שגם האופוזיציה תהיה מיוצגת בה.

רגולסקי אמרה: "זו ועדת חקירה פוליטית לחלוטין. משפחתי בעוטף עזה וגדלתי בנתיב העשרה, ובשם תושבי העוטף ואנשי נתיב העשרה אני אומרת שזה ביזיון לא נורמלי אם תקימו ועדת חקירה שיש בה רק את הנציגים שאתם רוצים, ועדה שתייצג ותשרת את האחראים לטבח".

שרה גלזר העלתה הסתייגות אחרת, וטענה כי איזון פוליטי עלול להפוך למתכון לוויכוחים אינסופיים שימנעו חקר אמת ענייני. היא גם תהתה על ההגבלות הרחבות בהצעה, וביקשה להבין אם אנשי מקצוע בכירים ומוערכים ייפסלו בשל תפקידים שמילאו בעבר, גם כאשר אינם מצויים בליבת האחריות הישירה לאירועים.