סימן המים: קלוד יסמן בסתר את הטקסטים שהוא כותב

גם קבצים ותמונות יקבלו תעודת מקור

בתוצרים חזותיים ובקבצים המנגנון שונה. אנתרופיק תשתמש, כאשר הדבר נתמך, במידע מקור חתום דיגיטלית המבוסס על תקן C2PA. המידע נועד לאפשר לבדוק כיצד נוצר הקובץ ומה מקורו, מבלי להוסיף עליו בהכרח סימן חזותי בולט.

החברה מבהירה כי הסימון נבנה ברמת המודל. לכן הוא אינו מוגבל רק לאתר או ליישומון של קלוד, וצפוי לחול גם במוצרים כמו Claude Code ובגישה לדגמים דרך ממשקי תכנות ושירותי ענן של חברות אחרות.

היישום מתחיל בדגמי Claude שהושקו החל ב-2 באוגוסט 2026. לגבי דגמים ותיקים יותר ניתנה תקופת מעבר, ואנתרופיק פועלת להרחבת התמיכה גם אליהם.

אירופה דרשה - העולם כולו יקבל

סעיף השקיפות בחוק הבינה המלאכותית האירופי מחייב ספקי מערכות שמייצרות תוכן סינתטי לאפשר לזהות את הפלט בפורמט שניתן לקריאה בידי מכונה. המטרה היא להקל על זיהוי טקסטים, תמונות, קול ותוכן אחר שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית.

אנתרופיק הייתה יכולה מבחינה מעשית ליצור מנגנון נפרד לאירופה, אך בחרה להפעיל את הסימון באופן עולמי. מבחינת החברה, גישה אחידה מפחיתה את הצורך לנהל גרסאות שונות של אותו דגם לפי המדינה שבה נמצא המשתמש. מבחינת המשתמשים, המשמעות רחבה בהרבה: דרישה שנולדה בבריסל הופכת בפועל לתכונה של קלוד בכל העולם.

ויכוח על פרטיות ועל זיהוי שגוי

ההחלטה כבר מעוררת ביקורת בקרב מפתחים ומשתמשים. אחת השאלות היא מה יקרה לטקסט שנכתב ברובו בידי אדם אך עבר עריכה באמצעות קלוד. אם הסימון יישמר, מערכת בדיקה עלולה לזהות אותו כתוכן שמקורו בבינה מלאכותית אף שהמודל שימש רק ככלי עריכה.

שאלה אחרת נוגעת למידת השליטה של אנתרופיק במנגנון. כל עוד החברה היא שמחזיקה במערכת הזיהוי, היא למעשה גם זו שקובעת אם טקסט מסוים נושא את הסימון שלה. אנתרופיק אומרת שהיא מתכננת לפתוח בהמשך אפשרות בדיקה רחבה יותר ולפרסם פרטים טכניים נוספים.

למרות המגבלות, מדובר בשינוי בעל משמעות רחבה. עד כה היה קשה מאוד לקבוע אם פסקה רגילה נכתבה בידי אדם או בידי מודל שפה, וכלי הזיהוי הקיימים סבלו משיעור גבוה של טעויות. אנתרופיק מנסה כעת להפוך את הזיהוי לחלק מובנה מתהליך היצירה עצמו - כך שקלוד ישאיר אחריו מעין טביעת אצבע דיגיטלית גם כאשר הקורא אינו רואה אותה.