אחד מסמלי ראש השנה, הרימון, מרכז חלק משמעותי במיוחד מהמכירות השנתיות בתקופה קצרה: בשבוע שלפני ערב החג נמכרים כ-16% מכלל הרימונים הנמכרים במשך השנה.
יבול הרימונים בעונת 2026 מוערך בכ-40 אלף טונות, ואספקתם בישראל עומדת על כ-2.8 ק"ג לנפש בשנה, לרבות מוצרי רימון כמו מיץ.
ענף הרימונים בישראל התרחב מאוד לאורך השנים. בעבר התרכז הגידול בעיקר בשיווק רימונים שלמים בתקופת חגי תשרי והשתרע על כ-3,500 דונמים בלבד. בשנת 2025 כבר היו בישראל כ-20 אלף דונמים של מטעים מניבי פרי ועוד כ-1,000 דונמים של מטעים צעירים, המעובדים בידי כ-200 מגדלים.
לפני כ-25 שנה פותחו במינהל המחקר החקלאי, מכון וולקני, זנים מוקדמים שאפשרו להאריך את עונת השיווק ולהתחיל למכור רימונים כבר בקיץ. בין הזנים האלה נמנים "עמק", "עכו" ו"שני". הזן המרכזי בעונה הוא "וונדרפול", וכמחצית מהיבול שלו משווקת בישראל והמחצית האחרת מיועדת ליצוא. יצוא הרימונים מישראל הסתכם בשנים האחרונות בכ-5,000-6,000 טונות בשנה.
גם התפוח, המזוהה במיוחד עם ראש השנה, רושם זינוק חד בביקוש. הישראלי הממוצע צורך כ-12.5 ק"ג תפוחים בשנה, ובשבוע הקניות לקראת ראש השנה עולה צריכתם בכ-71% לעומת שבוע ממוצע.
בישראל יש כ-20 אלף דונמים של מטעי תפוחים נושאי פרי, והיבול אשתקד הסתכם בכ-60 אלף טונות. הזנים העיקריים המשווקים בישראל הם סמיט, חרמון סטרקינג, מוזהב, פינק קריספי וגאלה.
תפוחים זקוקים למנות קור, ולכן ישראל נמצאת בשולי האזורים המתאימים לגידולם. בהתאם לכך, כ-90% מהתפוחים המקומיים גדלים בצפון הארץ, בהרי הגליל והגולן, בגובה של לפחות 600 מטר.
לצד הייצור המקומי, יבוא התפוחים לישראל בשנת 2025 הגיע לכ-63 אלף טונות, בעיקר מאיטליה, מארצות הברית ומצרפת.
לפי נתוני משרד החקלאות האמריקני, סין היא יצרנית התפוחים הגדולה ביותר, עם כ-47 מיליון טונות בעונת 2025/26. אחריה
האיחוד האירופי עם כ-11.5 מיליון טונות, ארצות הברית עם כ-5 מיליון וטורקיה עם כ-2 מיליון טונות.