שעון חכם: מתי אתם זזים עשוי להיות חשוב לא פחות מכמה אתם זזים

מחקר של הרווארד ב-2,222 משתתפים שילב נתוני Fitbit רב-שנתיים עם מדד גיל ביולוגי המבוסס על בדיקות דם ● קצב ברור ויציב יותר בין פעילות ביום למנוחה בלילה לווה בסיכוי נמוך ב-26%-46% להזדקנות מואצת ● החוקרים מדגישים שמדובר בסמן אפשרי - לא בהוכחה שסדר יום קבוע מאט הזדקנות

עידן יוסף חדשות תגובות

השעון החכם שעל פרק היד עשוי בעתיד לספק מידע לא רק על צעדים ושינה, אלא גם על מסלול ההזדקנות הביולוגית. מחקר חדש מבית הספר לבריאות הציבור של הרווארד מצא כי דפוסי הפעילות והמנוחה שנקלטו לאורך שנים במכשירי Fitbit לוו בשינויים במדד ביולוגי של הזדקנות.

המחקר, שפורסם ב-22.8.26 ב-Nature Communications, כלל 2,222 משתתפים בתוכנית All of Us האמריקנית ו-8,447 שנות-אדם של מעקב. החוקרים שילבו נתוני תנועה רב-שנתיים שנאספו בסביבת החיים הרגילה עם PhenoAge - מדד המחושב מסמנים קליניים בדם ונועד לאמוד עד כמה גילו הביולוגי של אדם גבוה או נמוך מגילו הכרונולוגי.

קצב יממתי ברור יותר לווה בהזדקנות איטית יותר

החוקרים בחנו שלושה מאפיינים עיקריים של מחזור הפעילות והמנוחה: עוצמת ההבדל בין השעות הפעילות לשעות המנוחה, מועד הפעילות לאורך היממה ועד כמה הדפוס נשמר בצורה יציבה מיום ליום.

הממצא החזק ביותר נגע לעוצמת הקצב. אצל אנשים שהציגו הבחנה ברורה יותר בין שעות פעילות לבין שעות מנוחה, הסיכוי להימצא במסלול של הזדקנות ביולוגית מואצת היה נמוך ב-26%-46%, בהתאם למדד ולניתוח שנבדקו.

המשמעות אינה שבהכרח צריך "לזוז הרבה יותר". עוצמת הקצב היממתי משקפת בין היתר עד כמה היום הפעיל נבדל מן הלילה השקט. אדם יכול לבצע מספר דומה של צעדים לאדם אחר אך לפזר אותם בצורה שונה מאוד לאורך היממה.

לא רק כמה צעדים - אלא מתי

החידוש במחקר הוא המעבר מספירת פעילות כוללת לתיאור של מבנה היממה. החוקרים מצאו שגם תזמון הפעילות והסדירות שלה לוו במסלולי ההזדקנות הביולוגית, והקשרים האלה היו חזקים יותר אצל נשים.

אצל גברים התקבלה תמונה מורכבת יותר. הזדקנות מואצת לוותה בדפוס דו-שלבי של חוסר יציבות - פרצי פעילות בשעות הבוקר המוקדמות ועלייה מחודשת בפעילות בשעות הערב המאוחרות. החוקרים אינם מציגים את הדפוס כגורם להזדקנות, אלא כחתימה התנהגותית שעשויה לשמש בעתיד סמן דיגיטלי.

זהו הבדל חשוב. שעון חכם אינו "מודד הזדקנות" ישירות, אלא אוסף דפוסי התנהגות שהמחקר מצא כי הם מלווים במדד ביולוגי מסוים של הזדקנות.

היתרון: שנים של נתונים מהחיים עצמם

מחקרים רבים על פעילות גופנית ושינה מסתמכים על שאלונים או על כמה ימים של מדידה. כאן נעשה שימוש בנתונים שנאספו לאורך תקופות ממושכות בסביבתם הרגילה של המשתתפים.

תוכנית All of Us כוללת אחת ממאגרי הלבישים הגדולים בעולם. במחקר הנוכחי נבחרה תת-קבוצה שבה ניתן היה להתאים בין נתוני Fitbit לבין בדיקות הדם הדרושות לחישוב PhenoAge לאורך זמן.

היתרון הוא שהחוקרים לא צילמו רק רגע אחד בחיי המשתתף, אלא בחנו כיצד דפוסי הפעילות שלו מלווים את השינוי במדדי ההזדקנות לאורך השנים.

PhenoAge אינו "גיל הגוף" במובן המילולי

גם כאן נדרשת זהירות. PhenoAge הוא מדד סטטיסטי המבוסס על סמנים קליניים בדם ומשמש במחקרי הזדקנות כדי לאמוד סיכון ותפקוד ביולוגי. הוא אינו שעון שמודד באופן ישיר בן כמה "באמת" הגוף.

אדם יכול לקבל גיל ביולוגי גבוה יותר או נמוך יותר מגילו הכרונולוגי לפי המדד, אך אין פירוש הדבר שכל איבר בגופו הזדקן באותה מידה. מדובר באומדן מורכב שנועד ללכוד היבטים של סיכון בריאותי הקשורים להזדקנות.

לכן גם הביטוי "הזדקנות מואצת" במחקר מתייחס למסלול שנקבע לפי PhenoAge, ולא להוכחה שכל מערכת בגוף הזדקנה מהר יותר.

אין הוכחה שסדר יום קבוע מאט הזדקנות

זהו מחקר תצפיתי, ולכן אי-אפשר להסיק ממנו שאדם שישנה את סדר יומו ויקפיד יותר על שעות פעילות ומנוחה יאט בהכרח את קצב ההזדקנות הביולוגית.

אנשים בעלי דפוס יממתי יציב עשויים להיות שונים מאחרים בדרכים רבות: הם יכולים לישון טוב יותר, לעבוד בשעות קבועות יותר, לסבול מפחות מחלות, לאכול אחרת או להיות פעילים יותר. חלק מהגורמים האלה עשויים להשפיע גם על מדדי הדם וגם על הדפוס שהשעון קולט.

גם הכיוון ההפוך אפשרי: אדם שמצבו הבריאותי כבר פחות טוב עלול מלכתחילה להיות פחות פעיל ביום, לישון בצורה מקוטעת יותר ולפתח קצב יממתי פחות ברור.

האם השעון יהפוך לבדיקת הזדקנות

המחקר מציע אפשרות מעניינת: שימוש בנתונים שכבר נאספים באופן רציף אצל מיליוני אנשים לצורך איתור מוקדם של דפוסים המלווים בסיכון בריאותי.

אם הממצאים יאומתו באוכלוסיות נוספות ובמכשירים אחרים, ניתן יהיה בעתיד לשלב מידע על קצב פעילות ומנוחה עם מדדים רפואיים אחרים כדי לזהות אנשים הנמצאים במסלול פחות מיטבי עוד לפני הופעת מחלה.

עם זאת, אין כיום תבחין רפואי מאושר שבו רופא מקבל נתוני Fitbit וקובע באמצעותם שאדם "מזדקן מהר". החוקרים עצמם מדברים על פוטנציאל לסמנים דיגיטליים ועל צורך במחקרים נוספים.

המאמר הנוכחי הוא עבודה חדשה ולא מחזור של מחקר קודם על צעדים, דלקת או תמותה. הוא מתמקד במעקב רב-שנתי אחר דפוסי פעילות ומנוחה ובהשוואתם למסלולי PhenoAge.

המאמר "Longitudinal digital phenotyping of activity rhythms and biological aging using commercial wearables" מאת Jinjoo Shim ו-Jukka-Pekka Onnela מבית הספר לבריאות הציבור של הרווארד, התקבל ב-21.7.26 ופורסם ב-22.8.26. מדובר בגרסה מוקדמת של מאמר שכבר עבר ביקורת עמיתים. המחקר לא קיבל מימון ייעודי והמחברים הצהירו שאין להם ניגודי עניינים.