מס על משקאות ממותקים עשוי למנוע מיליוני מקרי עששת

הזיקה לישראל ישירה

בישראל הונהג בינואר 2022 מס על משקאות ממותקים, והוא בוטל לאחר כשנה. מחקר ישראלי שפורסם ב-Public Health בחן נתוני מכירות ארציים ומצא כי בזמן המס עלו מחירי המשקאות ב-3.03% עד 38.89%, בהתאם לסוג ולגודל האריזה. במשקאות גדולים שנשאו מס מלא ירדו המכירות בכ-24.1%, ובמשקאות גדולים בשיעור מס מופחת נרשמה ירידה של כ-30.7%.

לאחר ביטול המס המכירות החלו לעלות שוב, אם כי בחלק מהקטגוריות נותרו מתחת לרמתן לפני המס.

כלומר, בישראל כבר קיימת ראיה אמפירית לכך ששינוי במחיר באמצעות המס יכול להשפיע על המכירות.

הזווית שכמעט לא הייתה בדיון הישראלי

הוויכוח בישראל על המס התמקד בעיקר בהשמנה, בסוכרת, ביוקר המחיה ובהשפעה על קבוצות אוכלוסייה שצורכות יותר משקאות ממותקים. המחקר האוסטרלי מוסיף ממד נוסף: השיניים והחניכיים.

עששת היא מחלה מצטברת שיכולה להוביל לטיפולים חוזרים, כאבים, עקירות ואובדן שיניים. מחלת חניכיים כרונית עלולה לגרום לנסיגת עצם ולבסוף לאובדן שיניים גם היא.

אם הפחתת צריכת משקאות ממותקים בעקבות מס אכן מקטינה את שתי התחלואות, חלק משמעותי מהתועלת הבריאותית והכלכלית עשוי להופיע בכלל במרפאת השיניים.

אי אפשר להעתיק את המספרים לישראל

אין משמעות לכך שישראל תטיל מס של 20% ותקבל באופן יחסי מספר מסוים של מקרי עששת שנמנעו. דפוסי שתיית המשקאות בישראל שונים מאלה שבאוסטרליה, וכך גם מחירי המוצרים, שיעורי העששת, הגישה לטיפולי שיניים, מבנה האוכלוסייה והרגישות למחיר.

גם המס הישראלי שהונהג ב-2022 לא היה מס אחיד של 20%, אלא שילב שיעורי מס שונים לפי סוג המשקה ותכולת הסוכר.

לכן הרלוונטיות לישראל היא בעיקר בעצם האפשרות שתועלת משמעותית של מס כזה נמצאת גם בבריאות הפה - ולא במספרים האוסטרליים עצמם.

הראיות בפועל עדיין מוגבלות

סקירה שיטתית של הספרות על מיסוי משקאות ממותקים ובריאות הפה מצאה שמודלים כלכליים ומחקרי תחזית נוטים להצביע על תועלת, אך הראיות הישירות על ירידה במחלות שיניים לאחר הנהגת מס עדיין מוגבלות.

זו נקודת חולשה חשובה. המס יכול להפחית רכישות של משקאות מסוימים, אבל כדי להגיע מעובדה זו לירידה של מיליוני מקרי עששת צריך להניח מה הצרכנים יעשו במקום: האם יעברו למים, למשקאות ללא סוכר, למיצים או למזונות ממותקים אחרים.

גם השפעת הסוכר על השיניים תלויה לא רק בכמות הכוללת אלא בתדירות החשיפה, בהרגלי צחצוח, בפלואוריד ובנגישות לטיפול שיניים.

לא כל "משקה ממותק" זהה

גם מבנה המס משנה. מס קבוע לפי ליטר, מס כאחוז מהמחיר ומס מדורג לפי כמות הסוכר יכולים ליצור תמריצים שונים לחלוטין.

מס מדורג עשוי לגרום ליצרנים להפחית את כמות הסוכר במוצר כדי לעבור למדרגת מס נמוכה יותר, בעוד מס אחיד יכול להשפיע בעיקר על המחיר לצרכן.

המחקר האוסטרלי בוחן תרחיש מסוים של מס בשיעור 20%, ולכן אינו מוכיח שכל סוג של מיסוי ייצור את אותה תוצאה.

לא תחליף לצחצוח ולטיפול שיניים

גם אם התחזית נכונה, מס אינו מונע את כל מחלות הפה. עששת ומחלות חניכיים תלויות בגורמים רבים, ובהם היגיינת הפה, עישון, סוכרת, תזונה, שימוש בפלואוריד וביקורים אצל רופא השיניים.

גם החוקרים עצמם אינם מציגים מס סוכר כפתרון יחיד, אלא כאמצעי מניעה ברמת האוכלוסייה שיכול להשלים צעדים אחרים.

המספרים הגדולים דורשים זהירות

3.7 מיליון, 191 אלף ו-115 אלף הם מספרים מרשימים, אבל הם תוצאה של הדמיה. שינוי קטן בהנחות לגבי רגישות הצרכנים למחיר, הירידה בצריכת הסוכר או הסיכון לפתח מחלת פה יכול לשנות את התחזית.

הערך המרכזי של המחקר הוא לכן פחות במספר המדויק ויותר בכך שהוא מכמת תחום שכמעט אינו מובא בחשבון בחישובי התועלת של מיסי משקאות.

מס משקאות - גם מדיניות לבריאות הפה

המחקר החדש אינו מכריע את הוויכוח אם ישראל צריכה להחזיר את מס המשקאות הממותקים.

הוא כן מרחיב את רשימת ההשלכות שצריך להביא בחשבון בוויכוח כזה.

אם מס מפחית צריכה, התועלת האפשרית אינה רק פחות קלוריות, השמנה וסוכרת, אלא גם פחות עששת, פחות מחלת חניכיים ופחות אובדן שיניים.

בישראל, שכבר הפעילה מס וראתה ירידה במכירות של חלק מהמשקאות החייבים בו, זו אינה שאלה תאורטית לחלוטין.