בית המשפט המחוזי בתל אביב, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, קיבל (יום ה', 19.8.04) את בקשתה של העיתונאית הבריטית אווה יסביץ', והוציא צו זמני המורה למשרד הפנים לאפשר לה להיכנס לתחומי המדינה, בתנאים מסויימים.
השופטת אסתר קובו קבעה, כי העיתונאית הפרילנסרית תוכל להיכנס לישראל לאחר שהתחייבה להימנע מעימותים עם כוחות הביטחון ולא תשתתף בכל הפגנה שהיא. היא נדרשה להפקיד ערבות עצמית בסך 30 אלף ש"ח, ובכל מקרה, היא לא תוכל להיכנס לתחומי השטחים שמעבר לקו הירוק.
"עיתונאית" פעילה בארגון ה-ISM
יסביץ' (26), הכותבת לירחון העוסק בפוליטיקה ואקטואליה בינלאומית וכתבה בעבר לביטאון מפלגת הלייבור הבריטית, מוחזקת מזה 8 ימים במעצר בנתב"ג, בטענה שהיא מהווה סיכון ביטחוני, בשל היותה פעילותה בארגון הסולידריות הבינ"ל ISM. בחוות הדעת שהגיש השב"כ נאמר, כי גורמי טרור עלולים להשתמש ביסביץ' בלא ידיעתה (ראו בהמשך).
יסביץ' ביקרה בישראל בשנתיים האחרונות, כאשר במהלך ביקורה בשנת 2002 שהתה בשכם ופעלה פעילות "הומאניטרית" באזור ג'נין במסגרת ה-ISM, שכללה בין היתר נסיעה באמבולנסים, חלוקת אוכל, ליווי מורות לבתי הספר והשגחה על ילדים.
הודתה ששינתה את שמה כדי שתוכל להיכנס לישראל
באוגוסט 2002, בעת ששהתה בשכם, נכחה יסביץ' באירוע ירי שכתוצאה ממנו נפגע נער פלשתיני בן 14. לטענתה, הירי היה בלא שהתקיימה כל פעילות בסביבה - לא הפגנה, התקהלות או אירוע בלתי שגרתי. היא התראיינה לתקשורת המקומית והבינלאומית במטרה לעשות רעש שיחייב פתיחת חקירה לבירור נסיבות המקרה.
בשנת 2003 הגיעה לביקור נוסף בישראל, לא לפני ששינתה את שמה על-מנת שתתאפשר כניסתה לארץ מבלי שתיחקר או תיעצר. בתשאול שנערך לה עם הגעתה כעת לישראל, הכחישה תחילה את העובדה כי ביקרה בישראל בשנת 2003, ורק מאוחר יותר הודתה כי נכנסה בעזרת דרכון תחת שם אחר, על-מנת שכניסתה לא תסורב.
השב"כ: המחבלים עלולים להשתמש בה בלי ידיעתה
כאמור, השב"כ סירב לאפשר ליסביץ' להיכנס לישראל, בין היתר בנימוק שפעילותם של אנשי ארגון ה-ISM בשטחים משבשת את מלאכתם של גורמי הבטחון ומקשה עליהם במילוי משימותיהם לסיכול הטרור. שכן, בין היתר, מתעמתים חברי הארגון עם חיילי צה"ל, מתבצרים בבתים של מחבלים למניעת הריסתם, מובילים פלשתינים באזורים שונים בתקופות של סגר ופעילות הבאה לשבש את בניית גדר ההפרדה.
השב"כ הציג לבית המשפט מידע חסוי, ממנו עולה כי בתקופה בה שהתה יסביץ' בשטחים, היא עמדה בקשר עם פעילי טרור, הגם שהדבר לא נעשה בהכרח מתוך ידיעה או כוונה שלה.
כן הודיעה המדינה, כי גורמי הביטחון חוששים מניצולם של אזרחים זרים לסייע בדרכים שונות לפח"ע, אפילו שלא במודע, ולעיתים יכול ואף במודע. על-פי הערכה זו, ארגוני הטרור הגיעו להכרה כי שימוש באזרחים זרים, אף שלא בידיעתם של האזרחים הזרים, לצורכי איסוף מודיעין ואף לצורך ביצוע פיגועים, יכול להוות כלי לקידום מטרות טרור.
פרקליטתה: היום העיתונות היא "אקטיבית"
בעתירה המינהלית שהגישה יסביץ' באמצעות עו"ד יעל ברדה, נטען כי היא באה לישראל על-מנת לסקר את מחאת השמאל הישראלי נגד גדר ההפרדה. את פעילותה של יסביץ' ב-ISM תירצה עו"ד ברדה בעובדה שהיא מסוג העיתונאים האקטיביים, ובלשונה: "היום העיתונות נראית אחרת. לא מדובר רק בעיתונאים אובייקטיביים, אלא המדיה התרחבה ותפקיד העיתונות הוא אחר. המדובר בעיתונות שותפה פעילה ודעתנית".
עו"ד ברדה מגדירה את ה-ISM כארגון של "פעילים המאמינים בשינוי חברתי לא אלים ובהפסקת נוכחות צבאית ישראלית בשטחים". המדינה, מנגד, רואה את הדברים "קצת" אחרת: לדבריה, פעילותם של אנשי ארגון ה-ISM בשטחים משבשת את מלאכתם של גורמי הביטחון בשטחים ואף מקשה על מילוי משימותיהם לסיכול טרור. במסגרת פעילותם של אנשי הארגון בשטחים ניתן להצביע, בין היתר, על עימותים עם חיילי צה"ל, התבצרות בבתים של מחבלים למניעת הריסתם, הובלת פלשתינים באזורים שונים בתקופות של סגר ופעילות במטרה לשבש את בניית גדר ההפרדה. "פעילותם של אנשי הארגון כמתואר לעיל, מפריעה לפעילות הביטחונית של צה"ל ולעיתים אף מסכנת את שלומם של חיילי צה"ל".
עוד נטען בעתירה, כי איסור כניסתה לישראל בא מתוך שיקול של צנזורה על כתיבתה ודיווחיה וזהו שיקול פסול וזר. לבסוף טענה, כי סעיף 10א לחוק הכניסה לישראל מעניק לשר הפנים שיקול דעת רחב ביותר בקביעה מי יכול להיכנס בשעריה של המדינה, אלא שפורז "התפרק משיקול דעתו" והעביר למעשה את ההחלטה והוא מאמץ אוטומטית את המלצות השב"כ בעניין, מבלי להפעיל שיקול דעת.
ביהמ"ש: ניתן לבחור אמצעי פוגעני פחות
השופטת אסתר קובו ציינה בהחלטתה, כי חוק הכניסה לישראל מקנה לשר הפנים שיקול דעת רחב ואף פוטר אותו מהחובה לנמק את החלטתו. "עם זאת", ציינה, "ככל החלטה מינהלית, שיקול הדעת של הרשות נתון לביקורתו של בית המשפט על-פי עילות הביקורת של המשפט המינהלי".
"לאחר שעיינתי בחומר החסוי מצאתי, בנסיבות העניין, כי לפני הרשות עמדו ראיות מינהליות כאלה שניתן היה לסמוך עליהן החלטת סירוב, לפחות כדי למנוע ממנה כניסה לתחומי הרשות הפלשתינית. ואין בדברים כדי להטיח בעותרת שהיא לכשעצמה מהווה סיכון ביטחוני לתושבי מדינת ישראל. הדגש בהחלטתי הוא מהחשש, שלא ביודעין, תנוצל העותרת על-ידי גורמים עוינים לקידום מטרות טרוריסטיות".
השופטת קובו הדגישה, כי "בהתחשב בהיקפו הרחב של שיקול הדעת הנתון למשיבים, ועל יסוד הראיות המנהליות שהיו בפניהם, ההחלטה איננה חורגת ממתחם הסבירות במידה המצדיקה התערבות של בית משפט זה".
"עם זאת, סבורה אני כי ככל החלטה מנהלית היא צריכה להיות מידתית. עילת המידתיות כמו הסבירות עוסקת באיזון בין המטרות שהרשות מעוניינת להשיג הראויות לכשעצמן לבין האמצעי שנבחר להשגתן... בהתחשב במקצועה של העותרת כי בשלב הזה לא ראוי לשלול את כניסתה לחלוטין למדינת ישראל והשארתה בחדר המסורבים, שכן בתחומי המדינה פוטנציאל הסיכון קטן עד כדי אפסי".
השב"כ נאבק בפעילי ה-ISM
נזכיר, כי לפני כחודש קיבל השופט ד"ר עודד מודריק את עתירתה של פעילת השלום האמריקנית אן רובינסון-פטר (44), מעצבת גרפית מניו-יורק, וביטל את החלטתו של שר הפנים, שאימץ את חוות דעת השב"כ ואסר את כניסתה לישראל [ראו קישור].
שר הפנים נימק את החלטתו בכך, שפטר השתתפה בשנה שעברה בהפגנות אלימות רבות נגד בניית גדר ההפרדה וגרמה - עם אחרים - להפרות סדר. פטר חברה ב"תנועת הסולידריות הבינלאומית" ISM, שחבריה ידועים באהבתם להתעמת עם חיילי צה"ל.
בש"א 32885/04 במסגרת עת"מ 2365/04 אווה יסביץ' נ' מדינת ישראל - משרד הפנים
