לראשונה זה עשור: מלאי הדיור הציבורי גדל - אך בקושי

לראשונה לאחר יותר מעשור של ירידה רצופה נרשמה ב-2025 עלייה במלאי הדיור הציבורי בישראל. דוח זרוע השיכון של משרד הבינוי והשיכון מצביע על בלימת המגמה ארוכת השנים - אך גם ממחיש עד כמה השינוי עדיין מצומצם: המלאי גדל מ-47,143 דירות בסוף 2024 לכ-47.3 אלף דירות בסוף 2025, תוספת נטו של 157 דירות בלבד. ב-2015 מנה המלאי 55,948 דירות, כך שבתוך עשור נגרעו ממנו כ-8,650 יחידות.

במשרד מייחסים את שינוי הכיוון בעיקר לצמצום מכירת הדירות בעקבות פקיעת חוק הדיור הציבורי בפברואר 2023, וכן לקבלת דירות תמורה במסגרת מיזמי התחדשות עירונית. ב-2025 נרכשו 329 דירות, בעוד 128 נמכרו - 26 במסגרת השלמת עסקות שנפתחו מכוח החוק ו-102 שלא במסגרתו.

פחות ממתינים - וגם פחות זמן

במקביל לבלימת הירידה במלאי נרשם שיפור ברשימות ההמתנה. מספר משקי הבית חסרי הדירה הממתינים לדירה ציבורית ירד מ-4,080 בסוף 2024 ל-3,625 בסוף 2025. מספר הדיירים שכבר מתגוררים בדיור הציבורי וממתינים להחלפת דירתם ירד מ-960 ל-900. משך ההמתנה הממוצע לקבלת דירה התקצר מ-44 חודשים ל-38 חודשים.

הפערים בין היישובים עדיין גדולים. בבני ברק הגיעה ההמתנה ל-52 חודשים, בירושלים ל-47 חודשים, בנתניה ובאשדוד ל-45 חודשים ובבית שמש ל-43 חודשים. באשקלון, לעומת זאת, עמדה ההמתנה על 20 חודשים.

במשרד מסבירים כי אחת הסיבות לירידה במספר הממתינים היא תוכנית "שכירות יציבה ובטוחה", שהושקה ב-2024 ומאפשרת לזכאי דיור ציבורי לקבל סיוע מוגדל ולשכור דירה בשוק הפרטי במקום להמשיך ולהמתין לדירה ציבורית. ב-2025 השתתפו בתוכנית 268 משקי בית. הזכאים יכולים לחזור בהמשך למסלול ההמתנה מבלי לאבד את עצם הזכאות.

יותר מ-106 אלף משקי בית נעזרים בשכר דירה

הדוח ממחיש במקביל את התרחבות התלות בסיוע בשוק השכירות הפרטי. בממוצע חודשי קיבלו ב-2025 סיוע בשכר דירה 106,349 משקי בית בעלי הכנסה נמוכה, לעומת 104,500 שנה קודם לכן ו-90,328 ב-2021. ההוצאה השנתית על המסלול הגיעה לכ-1.511 מיליארד שקל.

לדברי המשרד, הגידול במספר הזכאים נובע בין היתר מגידול טבעי באוכלוסייה הנתמכת ומהמצב הכלכלי במשק. למרות העלייה במספר המקבלים ובהוצאה הכוללת, גובה הסיוע החודשי הממוצע למשק בית נשמר בקירוב ברמתו בשנים האחרונות.

עלייה חדה במיוחד נרשמה במספר נפגעי האלימות במשפחה שקיבלו סיוע בשכר דירה: 2,185 בממוצע חודשי ב-2025, לעומת 1,490 ב-2024. מנגד, מספר דרי הרחוב שקיבלו סיוע ירד מ-918 ל-881 ומספר האסירים המשוחררים מ-107 ל-98.

3,503 משרתי מילואים זכו בדירה

זרוע השיכון הרחיבה במהלך השנה גם את העדיפות למשרתי מילואים בהגרלות "דירה בהנחה". לתוכנית נרשמו והנפיקו זכאות 151,874 משקי בית, ובהם 43,895 משרתי מילואים - מתוכם 19,502 לוחמי מילואים. בהגרלה שנערכה באוגוסט השתתפו קרוב ל-135 אלף משקי בית.

במרכז הארץ הוכפלה מכסת הדירות שהוקצתה בעדיפות למשרתי מילואים מ-10% ל-20%, וביישובי העדיפות הלאומית הוגדלה המכסה מ-15% ל-50%. בעקבות מנגנון ההעדפה זכו במהלך השנה 3,503 משרתי מילואים פעילים בהגרלות לבחירת דירה.

ההמתנה לבתי גיל הזהב דווקא מתארכת

מגמה הפוכה לחלוטין נרשמת בבתי גיל הזהב. מספר חסרי הדירה הממתינים ליחידת דיור עלה מ-1,146 ב-2021 ל-4,418 ב-2025 - כמעט פי ארבעה בתוך ארבע שנים. משך ההמתנה הארצי הממוצע עמד על 25 חודשים, אך בראשון לציון הגיע ל-40 חודשים ובפתח תקוה ל-37 חודשים.

המשרד מסביר את הזינוק בכך שמ-2022 ניתן סיוע מוגדל בשכר דירה גם לממתינים לבתי גיל הזהב, מה שעודד זכאים נוספים להגיש בקשות, וכן בהתארכות תוחלת החיים, שמאטה את קצב התפנות היחידות. במהלך 2025 נוספו 60 יחידות בבית גיל הזהב "פלוגות" בתל אביב. עד כה נבנו ואוכלסו במסגרת ההסכמים עם הסוכנות היהודית שמונה בתי גיל הזהב חדשים ובהם 1,869 יחידות.

בקופה 240 מיליון - אבל רק 23 מיליון פנויים

לצד השיפור במספר הדירות ובמשך ההמתנה, הדוח חושף מגבלה משמעותית ביכולת להרחיב את המלאי בשנים הקרובות. קרן הדיור הציבורי סיימה את 2025 עם יתרה חשבונאית של כ-240 מיליון שקל, אולם רוב הסכום כבר מיועד למימון התחייבויות בגין דירות שנרכשו. התקציב הפנוי בפועל לרכישת דירות חדשות עומד על כ-23 מיליון שקל בלבד.

מקור ההכנסה העיקרי של הקרן היה לאורך השנים מכירת דירות מהדיור הציבורי לדיירים. מאז 2014 הצטברו בה הכנסות של כחמישה מיליארד שקל, מתוכן כ-4.6 מיליארד שקל ממכירת 15,911 דירות במסגרת חוק הדיור הציבורי. לאחר פקיעת החוק הצטמצמו ההכנסות במידה חדה: ב-2025 הן הסתכמו בכ-45 מיליון שקל בלבד, בעוד ההוצאות הגיעו לכ-359 מיליון שקל.

2,110 דירות אינן מאוכלסות

גם המלאי הקיים אינו מנוצל במלואו. בסוף 2025 נותרו 2,110 דירות ציבוריות שאינן מאוכלסות - 4.5% מהמלאי הרלוונטי. במשרד מסבירים כי הבעיה המרכזית היא חוסר התאמה בין מיקום הדירות לבין אזורי הביקוש: חלק מהדירות נמצאות ביישובים שבהם מספר הזכאים נמוך, בשעה שההמתנה ארוכה דווקא במרכזי ביקוש אחרים. דירות נוספות אינן מאוכלסות בשל פינוי זמני לצורך התחדשות עירונית או בשל מצב הנדסי ירוד המחייב שיקום.

בדוח עצמו קיימת בנקודה זו אי-התאמה: הטקסט קובע ששיעור האכלוס ב-2025 עמד על 95.5%, נתון המתיישב עם 4.5% דירות לא מאוכלסות, ואילו התרשים הסמוך מציג שיעור אכלוס של 91.6%.

160 מיליון שקל לתחזוקה

בשנת 2025 נוצלו כ-160 מיליון שקל מתקציב תחזוקת הדיור הציבורי. במהלך השנה בוצעו 2,821 שיפוצי פנים בדירות מאוכלסות, לעומת 2,461 ב-2024, וכן 1,507 שיפוצים לקראת אכלוס חוזר. המשרד הרחיב גם את סל השיפוצים והחל בשיפוצים יזומים בדירות שמצבן ההנדסי נמוך, גם בלי להמתין לפניית הדייר.

בתחום הנגישות טופלו במהלך השנה 736 בקשות להתאמת דירות לאנשים עם מוגבלות בניידות המתגוררים בדיור הציבורי, ומתוכן אושרו 688. בשלהי השנה אושר גם תקציב של 31 מיליון שקל למתן משכנתאות ל-33 זכאים הרתוקים לכסאות גלגלים והביעו נכונות להמיר את זכאותם לדיור ציבורי ברכישת דירה בבעלותם.

95% מהדירות שנפגעו שוקמו

זרוע השיכון נדרשה במהלך "עם כלביא" גם לטיפול בדירות ציבוריות שנפגעו. המשרד הפעיל נוהל מזורז שאפשר לחברות המנהלות לבצע תיקונים של עד 15 אלף שקל ליחידת דיור בלי להמתין לאישור תקציבי מוקדם. נכון למועד כתיבת הדוח שוקמו כ-95% מהדירות המאוכלסות שנפגעו, למעט דירות באזורים המיועדים להתחדשות עירונית, בהשקעה של כ-10.5 מיליון שקל.

במקביל סייע המשרד באיתור פתרונות שכירות ארוכי טווח לכ-400 משפחות שפונו מבתיהן. פעילות החירום נעשתה לצד העבודה השוטפת מול כ-111,451 דיירים שהתגוררו ב-2025 בדיור הציבורי - עלייה של כ-3% לעומת השנה הקודמת - ועוד 14,375 דיירים בבתי גיל הזהב.

המשרד החל לאתר זכאים בעצמו

שינוי נוסף שנכנס לפעולה בשלהי 2025 הוא שיתוף פעולה עם הביטוח הלאומי לאיתור יזום של אנשים שעשויים להיות זכאים לסיוע בשכר דירה. במקום להסתמך רק על פנייה עצמאית של האזרח, מועברים לזכאים פוטנציאליים פרטים על האפשרות לממש את הזכות. עד סוף השנה הוגשו בעקבות המהלך 826 בקשות לסיוע.

הדוח מציג אפוא תמונה מעורבת: הירידה המתמשכת במלאי הדיור הציבורי נבלמה, רשימת הממתינים התקצרה ויותר משאבים מופנים לשכירות, תחזוקה ומיצוי זכויות. מנגד, מלאי הדירות עדיין קטן משמעותית מזה שהיה לפני עשור, אלפי זכאים ממשיכים להמתין לדירה, והמקור הכספי המרכזי ששימש לרכישת דירות חדשות כמעט מוצה.