בית המשפט לעניינים מקומיים באריאל קבע בתחילת החודש (6.9.26) כי נפל פגם בצווי הארנונה של המועצה המקומית בית אריה עופרים לשנים 2020-2024, לאחר שהמועצה שינתה את אופן החיוב של מרתפים מבלי שקיבלה את האישור הנדרש לכך מהגורמים המוסמכים במשרדי הפנים והאוצר. בעקבות הקביעה הורה בית המשפט למועצה לתקן רטרואקטיבית את שומות הארנונה של התובעים, אסתר ורפאל בואנו.
המחלוקת עסקה במרתף בשטח 41.14 מ"ר בביתם של בני הזוג ברחוב לבונה 12. לטענתם, המרתף שימש לאחסנה בלבד ועד 2019 לא חויב בארנונה. החל מצו הארנונה לשנת 2020, שניתן בתקופת כהונת ראש המועצה הקודם יהודה אלבוים, שינתה המועצה את נוסח הצו כך שרק מרתף ללא כלים סניטריים לא יחויב. התובעים טענו כי בדרך זו נוצר למעשה סיווג חדש שהרחיב את החיוב בארנונה, מבלי שניתן לכך האישור הדרוש.
המועצה טענה מנגד כי מדובר בשינוי ניסוחי וטכני בלבד, שלא שינה את שיטת החיוב ולכן לא הצריך אישור מיוחד. אלא שבית המשפט דחה את העמדה הזו וקבע כי השינוי יצר סיווג חדש והרחיב את בסיס המס בהשוואה לצו משנת 2019.
בפסק הדין שניתן על-ידי השופט אריאל ברגנר בבית המשפט לעניינים מקומיים באריאל, ואשר קיבל את התביעה במלואה, נכתב גם כי המועצה עצמה פנתה בבקשה לקבל אישור חריג להעלאת הארנונה, אולם הבקשה נדחתה במפורש על-ידי הגורמים המוסמכים במשרדי הפנים והאוצר בדצמבר 2019. בית המשפט קבע כי בנסיבות אלה לא ניתן לראות בשינוי "הבהרה" בלבד.
|
|
|
חיובי המרתף יבוטלו רטרואקטיבית
|
|
בתוצאה הסופית קבע בית המשפט כי "נפל פגם בצווי הארנונה של המועצה לשנים 2020-2024", וכי חיובי הארנונה שהוטלו על המרתף של התובעים בטלים. המועצה נדרשה לתקן את השומות של בני הזוג באופן רטרואקטיבי.
פסק הדין כולל גם הכרעה במחלוקת נפרדת הנוגעת להנחת נכה שלה זכאית אסתר בואנו. בית המשפט קבע כי היא זכאית להנחה בשיעור של 80%, ודחה את טענת המועצה שלפיה ניתן היה לשלול את ההנחה בשל חוב ארנונה של כ-10,000 שקל.
לדברי בית המשפט, הטענה בדבר החוב נטענה ללא הצגת כרטסת חשבונאית מבוססת, בעוד שתחשיב שהציגו התובעים הצביע דווקא על יתרת זכות לטובתם: "טענת המועצה בדבר קיומו של חוב בסך של כ-10,000 שקל נטענה בעלמא ללא הצגת כרטסת חשבונאית מבוססת, והיא נסתרת על-ידי תחשיב התובעים המצביע על יתרת זכות לטובתם. בהתאם לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ולחובת ההגינות המוגברת החלה על הרשות הציבורית, שלילת הנחה מאדם עם מוגבלות מכוח חוב השנוי במחלוקת אינה חוקית ואינה מידתית", כתב השופט ברגנר בפסק הדין.
המועצה נדרשה לעדכן את ההנחה בשיעור של 80% על כל שטח הנכס, לרבות ביחס לאגרת השמירה, ולזכות את חשבון התובעים בגין חיובי היתר. לסכומים שיוחזרו יתווספו ריבית והפרשי הצמדה בהתאם לחוק. בנוסף חויבה המועצה לשלם לתובעים הוצאות ושכר טירחת עורך דין בסך 15 אלף שקל בתוך 30 יום.
|
|
המשמעות הכספית למועצה עשויה לחרוג מהתיק הבודד
|
|
|
|
|
|
|
|
המשמעות הפיננסית המיידית של פסק הדין מוגבלת בשלב זה לחשבונם של התובעים: ביטול חיובי המרתף לשנים הרלוונטיות, תיקון הנחת הנכה, החזר חיובי היתר בתוספת ריבית והצמדה ותשלום 15 אלף שקל בגין הוצאות ושכר טירחה.
אך המשמעות האפשרית הרחבה יותר עבור בית אריה עופרים נוגעת לעצם הקביעה כי השינוי בצו הארנונה החל ב-2020 היה פגום. אם המועצה החילה את אותו שינוי גם על מרתפים בנכסים נוספים, תושבים שחויבו באופן דומה עשויים להסתמך על פסק הדין במסגרת דרישות לתיקון שומות או להשבת כספים ששולמו.
במצב כזה עלולה המועצה להתמודד בשני מישורים כספיים: מצד אחד, השבת סכומים שנגבו בעבר, שעליהם עשויים להתווסף ריבית והצמדה בהתאם לנסיבות; מצד שני, אובדן הכנסות עתידיות מארנונה אם לא ניתן יהיה להמשיך לחייב נכסים לפי הסיווג שנפסל ללא תיקון חוקי של צו הארנונה.
עם זאת, לא ניתן בשלב זה לכמת את החשיפה התקציבית. בפסק הדין אין נתונים על מספר הנכסים במועצה שחויבו מכוח השינוי, על היקף הגבייה הכולל בגינם או על מספר התושבים שעשויים להגיש דרישות דומות. לכן ניתן להצביע על סיכון תקציבי אפשרי, אך אין בסיס לקבוע מה יהיה היקפו הכספי.
|
|
| תאריך: |
25/09/2026
|
|
|
עודכן: |
25/09/2026
|
|
|