הרב הראשי לישראל: לתכנן טיולים כך שתתאפשר אכילה בסוכה

הרב הראשי לישראל ונשיא מועצת הרבנות הראשית, הרב קלמן מאיר בר, פרסם לקראת חג הסוכות תשפ"ז איגרת ובה שורת הנחיות הלכתיות הנוגעות למצוות החג - ובהן האכילה בסוכה בלילה הראשון, ההתנהלות במקרה של גשם, טיולים בחול המועד, עלייה לירושלים ונטילת ארבעת המינים בעיר העתיקה.

בפתח איגרתו התייחס הרב בר למשמעותה הרוחנית של הסוכה ותיאר אותה כביטוי לקרבה מיוחדת בין הקב"ה לישראל לאחר הימים הנוראים. לדבריו, הישיבה בסוכה מבטאת את החסות תחת כנפי השכינה ואת "חיבוקו" של הקב"ה לעמו.

בלילה הראשון - פת דווקא

הרב בר מדגיש כי בליל יום טוב הראשון קיימת מצווה מן התורה לאכול בסוכה. לדבריו, מעיקר הדין יוצאים ידי חובה באכילת כזית פת - כ-27 סמ"ק לפי שיעור רבי חיים נאה וכ-50 סמ"ק לפי שיעור החזון איש - אולם נכון לאכול יותר מכביצה, שהם כשני כזיתים.

את הכזית יש לאכול בתוך פרק הזמן ההלכתי של "כדי אכילת פרס" - לכתחילה בתוך כשתי דקות, ובשעת הדחק עד תשע דקות. עוד נכתב כי אין לאכול לפני צאת הכוכבים ויש להשתדל להשלים את המצווה לפני חצות הלילה. מי שלא הספיק מחמת אונס רשאי לאכול גם לאחר חצות.

הרב הראשי מבהיר כי החובה מתקיימת באמצעות פת גמורה בלבד. לדבריו, אין יוצאים ידי חובת האכילה בלילה הראשון באמצעות מיני מזונות, פת הבאה בכיסנין או מיני תרגימא. לחולה צליאק או למי שאינו יכול לאכול פת הוא ממליץ להפנות שאלה לרב ולקבל הוראה פרטנית.

ומה עושים אם יורד גשם

אחת ההנחיות המעשיות המרכזיות באיגרת נוגעת לאפשרות של גשם בלילה הראשון. הרב בר מציין כי אף שבדרך כלל "מצטער" פטור מן הסוכה, קיימת מחלוקת אם הפטור חל גם על מצוות האכילה בלילה הראשון. לכן, אם יורד גשם, יש להמתין תחילה שמא ייפסק - אך אין להמתין זמן ממושך ובוודאי שאין לעבור את חצות הלילה.

אם הגשם נמשך, ההנחיה היא לקדש בסוכה, לומר "שהחיינו" ולאכול בה כזית פת ללא ברכת "לישב בסוכה". לאחר מכן ניתן להמשיך את הסעודה בבית. אם הגשם נפסק בהמשך הערב, יש לחזור לסוכה, לאכול יותר מכביצה פת ולברך "לישב בסוכה".

לקראת סעודת החג ממליץ הרב שלא להגיע שבעים מדי. לדבריו, בערב החג יש להימנע מאכילת מאכלים העלולים לפגוע בתיאבון לסעודת הלילה. הוא מציין כי למעשה נוהגים להימנע מאכילת פת ומאפים מחמשת מיני דגן בשיעור כביצה משעה עשירית - שבשנה זו חלה בערך בשעה 15:30. פירות, ירקות, בשר, דגים וביצים ניתן לאכול במידה, מבלי להגיע לשובע.

טיולים בחול המועד - עדיף ליד סוכה

באיגרת מתייחס הרב בר גם לסוגיית הטיולים בחול המועד. הוא מזכיר כי "הולכי דרכים" פטורים מן הסוכה בשעת הליכתם, אך מציין כי קיימת מחלוקת אם אדם היוצא לטיול לשם הנאה נכלל בפטור זה. יש מן הפוסקים שסברו שהפטור נאמר דווקא ביציאה לצורך ממשי, ואחרים סברו שגם טיול נכלל בגדר הדרך הרגילה של האדם.

המסקנה המעשית שמציג הרב הראשי היא כי ראוי לתכנן את הטיולים בחול המועד כך שניתן יהיה לאכול בסוכה. לדבריו, גם לשיטות המקילות ראוי שלא לצאת ללא צורך למקום שבו לא תהיה אפשרות לקיים את המצווה.

מנהג העלייה לירושלים

חלק נוסף באיגרת מוקדש לעלייה לרגל. הרב בר מזכיר כי בזמן שבית המקדש היה קיים הייתה מצווה מן התורה לעלות לירושלים בשלושת הרגלים ולהיראות לפני ה' בהבאת קרבן. כיום, לאחר חורבן המקדש, אין עוד חיוב מן התורה לעלות לרגל.

עם זאת, לדבריו, מנהג העלייה לירושלים נמשך במשך הדורות כביטוי לחיבוב הארץ ולכמיהה לבניין המקדש. באיגרת הוא מביא מקורות ועדויות על עלייה לירושלים גם בתקופות קדומות, ובהן המסורת שלפיה רב האי גאון היה עולה מבבל לירושלים בחג הסוכות מדי שנה.

הרב בר מוסיף כי קיימות דעות שלפיהן כל ירושלים העתיקה נחשבת לעניין נטילת לולב בכלל תחום המקדש, ולכן יש הסוברים שגם בזמן הזה מצוות נטילת ארבעת המינים בה נוהגת מן התורה בכל שבעת ימי החג. אף שאין זו הדעה המוסכמת להלכה, הוא כותב כי יש הידור ליטול פעם נוספת את ארבעת המינים בעיר העתיקה.

לדבריו, מי שמגיע לכותל המערבי בשעות היום במהלך חול המועד סוכות ראוי שיחזור וייטול שם את ארבעת המינים. את האיגרת חתם הרב הראשי בתפילה לבניין בית המקדש ולירושלים בתפארתה.