תא"ל אהרון "ילו" שביט מת בגיל 91

תת-אלוף (מיל') אהרן "ילו" שביט, מהדמויות הבולטות של דור הטייסים והמפקדים בחיל-האוויר, הלך לעולמו (25.9.26), והוא בן 91 במותו. שביט היה ממקימי הצוות האווירובטי בחיל-האוויר ופיקד על בסיס עציון במהלך מלחמת יום הכיפורים.

השורשים בנס ציונה

אהרן שביט נולד בשנת 1935 בבית החולים "עין גדי" בתל אביב, בשם אהרן ילובסקי. הכינוי "ילו", שליווה אותו לאורך כל חייו, ניתן לו עוד מתקופת לימודיו בבית הספר העממי ונגזר משם משפחתו המקורי. שביט היה דור רביעי בארץ וצאצא למשפחות ילובסקי ובוקסר, שהיו ממייסדי המושבה נס ציונה. אבי-סבו, אברהם ילובסקי, נמנה עם ראשוני המושבה ונרצח בשנת 1888. סבו, ירמיהו בוקסר, היה מוכתר נס ציונה וכיהן במשך שנים כיו"ר ועד המושבה.

ילדותו ונעוריו עברו בנס ציונה. הוא למד בבית הספר העממי המקומי ולאחר מכן בבית הספר החקלאי בפרדס חנה. בזיכרונותיו תיאר את ילדותו במושבה, שבה חיי המשפחה, החברות והעבודה בפרדסים היו חלק בלתי נפרד מחיי היומיום. כשהיה בן 13 פרצה מלחמת העצמאות. בני הנוער בנס ציונה השתתפו בדרכים שונות במאמץ להגנת היישוב והעורף, ותפקידו של אהרן היה לשהות ליד הטלפון ולהתריע במקרה של התקרבות מטוסים והפצצות.

הטייס הראשון מנס ציונה

בשנת 1953, כשהיה בן 18, התגייס שביט לצה"ל והחל את דרכו בחיל-האוויר בקורס טיס מספר 17. את הקורס סיים במאי 1955 במגמת קרב, והיה לטייס הראשון שיצא מנס ציונה. לאחר קבלת כנפי הטיסה נדרש לעברת את שם משפחתו. "ילובסקי" הפך ל"שביט", אך הכינוי "ילו" נשאר עמו. במלחמת סיני שירת כטייס מטוסי מיסטר בטייסת 101 והפיל שני מטוסי וומפייר מצריים באזור המיתלה. לאחר המלחמה עבר לטייסת 105, "העקרב", ושימש קצין המבצעים של הטייסת. בהמשך דרכו שירת כסגן מפקד טייסת 116, ובתחילת שנות ה-60 היה בין מקימי הצוות האווירובטי של חיל-האוויר.

מפקד טייסת במלחמת ששת הימים

ביוני 1966 מונה שביט למפקד טייסת 105, טייסת "העקרב", שהפעילה מטוסי סופר-מיסטר. במלחמת ששת הימים פיקד על הטייסת והוביל מבני תקיפה במסגרת מבצע "מוקד" אל שדות התעופה אינשאס ואל-מנסורה במצרים ואל שדה התעופה סייקל בסוריה. במהלך אחד מקרבות האוויר הפיל מטוס מיג-21 סורי. לאחר המלחמה מונה למפקד טייסת תעופה ולסגן מפקד בסיס רמת דוד. במלחמת ההתשה המשיך לטוס במשימות מבצעיות. הוא השתתף כטייס סקייהוק בתקיפות לאורך החזית ובהמשך טס גם במטוסי F-4 פנטום בטייסת 69. בין היתר השתתף במבצע "קשת אווירי", שבמסגרתו הותקף במאי 1970 נמל ראס בנאס שבחוף ים סוף במצרים.

הקמת בסיס עציון בבקעת הירח

אחד הפרקים המרכזיים בקריירה הצבאית של שביט היה הקמת בסיס עציון בסיני. באוגוסט 1971 מונה למפקד ההקמה של הבסיס, שהוקם בבקעת הירח, כ-30 קילומטרים מאילת. שביט פיקד על הבסיס במשך כחמש שנים, עד יולי 1976. בשנותיו הראשונות הייתה הקמתו משימה מורכבת: תנאי המדבר היו קשים, החום והיובש כבדים, מקורות המים מוגבלים והבסיס היה מרוחק ממקומות יישוב. למרות זאת, בהדרגה התפתח במקום בסיס גדול ומשמעותי.

עבור שביט היה בסיס עציון הרבה יותר ממקום שירות. הוא ראה בהקמתו ובהתפתחותו מפעל חיים. לכן, כאשר הוחלט במסגרת הסכם השלום עם מצרים על פינוי סיני, היה עליו להיפרד מהבסיס שהיה מזוהה כל כך עם דרכו הצבאית. בזיכרונותיו תיאר את טקס הורדת הדגל כאחד הרגעים הקשים בחייו: "בכל פינה טמונה הנשמה שלך, וכל עץ יקר לך מפז", סיפר, ותיאר את תחושת האובדן שליוותה את פינוי המקום והריסת התשתיות.

שליחות בארצות הברית ובקנדה

בהמשך הקריירה הצבאית שימש שביט כנספח של חיל-האוויר בארצות הברית ובקנדה במשך שלוש שנים. במסגרת תפקידו עסק בקשרים עם מערכת הביטחון האמריקנית ועם חיל-האוויר האמריקני, ובין היתר היה מעורב בתהליכים הקשורים לקליטת מטוסי F-16 בישראל. בשנת 1979 השתחרר מצה"ל בדרגת תת-אלוף. לאחר שחרורו פנה לעולם העסקי והצטרף לחברת אלול טכנולוגיות, שבה מילא תפקיד בכיר. במסגרת פעילותו העסקית עסק בתחומי הביטחון, התעופה, התעשיות המתקדמות וקשרי המסחר בין ישראל לארצות הברית.

מפקד חיל-האוויר: "אחד מענקי הדור"

באתר חיל-האוויר פורסמו דברי הספד של מפקד חיל-האוויר, אלוף עומר טישלר, על שביט: "חיל-האוויר נפרד היום מאחד מענקי הדור שהניח את היסודות לחיל-האוויר הישראלי, תא"ל ילו (אהרן) שביט. מגיוסו לחיל ובמשך שלושה עשורים, היה ילו שזור בסיפורו של חיל-האוויר. טייס קרב, מדריך, מפקד טייסת, מפקד בסיס ונספח אווירי. הוא טס במיסטר, בסקייהוק ובפנטום. לחם במלחמת סיני, במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה, אבל מעבר למטוסים, למבצעים ולתפקידים, הוא היה קודם כל מפקד, אדם שהוביל אנשים לקרב. אמיץ ונחוש. "המורשת של ילו היא חלק מאיתנו ותישאר בפרקי ההיסטוריה של החיל לתמיד. נזכור את דרכו, נמשיך להוביל את חיל-האוויר בנחישות למען ביטחונה של הארץ שילו אהב ונלחם למענה. יהי זכרו ברוך".

"בשבילי הוא היה קודם כל אהרונצ'יק"

ראש עיריית נס ציונה, שמואל בוקסר, שהיה בן דודו של שביט, פרסם בעקבות מותו דברי פרידה בעמוד הפייסבוק שלו: "נפרדים היום בעצב גדול מבן נס ציונה, תא"ל מיל' אהרן 'יאלו' שביט, טייס קרב מיתולוגי, דמות פורצת דרך בחיל-האוויר ובעיקר בן דוד אהוב וחבר יקר.

".. בשבילי הוא היה קודם כל אהרונצ'יק. בן הדוד שתמיד שמח לראות אותך, שתמיד היה לו סיפור טוב, חיוך רחב או בדיחה במקום הנכון. אדם שהנוכחות שלו מילאה את החדר, ושגם אחרי כל מה שהשיג בחייו נשאר פשוט, חם וקרוב לכולם. והיה גם יאלו של נס ציונה. זה שהיה עובר עם המטוס מעל המושבה, מנופף בכנפיים, וכל הילדים היו רצים החוצה כי ידעו שזה הוא.

"יאלו" היה אדם מיוחד במינו. כריזמטי, מצחיק, שובב, איש של אנשים. בכל מקום שאליו הגיע, אנשים התקבצו סביבו. הייתה בו אישיות כובשת, חום גדול ויכולת נדירה לגרום לכל מי שהיה לידו להרגיש שהוא חלק מהחבורה. "ומכל התפקידים שמילא, הדרגות והתארים שצבר, הוא תמיד הקפיד לומר שהזהות הראשונה שלו היא קודם כל בן המושבה נס ציונה. הגאווה במשפחה, בשורשים ובעיר שבה גדל ליוותה אותו כל חייו".

אהרן "ילו" שביט הותיר אחריו את רעייתו חסיה, שתי בנותיו, טל ושרון, ונכדים. הוא יובא למנוחות (27.9.26) בבית העלמין מורשה ברמת השרון, בשעה 13:00.