אירלנד הביסה 0:3 את ישראל - אחרי מחאה חריגה נגד הנבחרת

כמעט החרימו את המשחק

המחאה הייתה קרובה להפוך לחרם של ממש. יום לפני ההתמודדות קיימו שחקני אירלנד ישיבה שנמשכה כארבע שעות, שבמהלכה דנו אם להתייצב למשחק. בסופו של דבר התקבלה ברוב קולות החלטה לשחק. מנכ"ל ההתאחדות האירית דייוויד קורל אישר לאחר מכן כי נערכה הצבעה בתוך הסגל.

מי שלא הסתפק במחאה סמלית היה השוער גאווין בזונו, שפרש מהסגל לשני המשחקים מול ישראל. בזונו הסביר כי מבחינתו השתתפות במשחקים אינה עולה בקנה אחד עם אמונתו האישית וכי התנגדותו אינה מופנית נגד ישראלים או יהודים אלא נגד המתרחש באזור.

המתיחות קדמה לכך. מאמן אירלנד היימיר הלגרימסון אמר עוד לפני המשחק כי נבחרתו "משחקת נגד רצח עם" ולא "עם רצח עם". הדברים עוררו תגובה חריפה מצד ההתאחדות לכדורגל בישראל, שכינתה את דבריו ביטוי ל"טיפשות, בורות וצביעות". ראש ממשלת אירלנד מיהאל מרטין התייצב לצדו של המאמן וטען שהתגובה הישראלית אינה מקובלת.

ישראל: הכדורגל ניצח

ערב המשחק ניסתה ההתאחדות הישראלית לשדר מסר אחר. ראש מערך ההסברה שלה, שלומי ברזל, אמר לאחר החלטת האירים לשחק כי "הכדורגל ניצח", והדגיש כי מבחינת ישראל יש להפריד בין הספורט לבין הפוליטיקה. לדבריו, ישראל תושיט יד לשחקנים האירים ותכבד את כללי הטקס, גם אם הצד השני יבחר שלא לעשות זאת.

ברזל אף חזר בו מהמילה "טיפשות" שיוחסה למאמן אירלנד, אך סירב להתנצל על עצם ההודעה החריפה של ההתאחדות הישראלית. לדבריו, מי שניסה להפוך את המשחק לזירה פוליטית הפסיד כאשר הנבחרת האירית החליטה לבסוף להתייצב.

שר החוץ גדעון סער הצטרף לביקורת הישראלית והאשים את השחקנים האירים במחאה פוליטית קיצונית נגד ישראל. התגובה באה לאחר שהתברר כי הם מתכוונים להימנע מלחיצת ידיים ולעטות סרטים שחורים.

המחאה נמשכה גם אחרי השערים

העימות הסמלי לא הסתיים עם שריקת הפתיחה. לאחר השער השלישי הוריד ג'ק מוילן את הסרט השחור, נישק אותו והרים אותו כלפי מעלה במהלך החגיגה - מחווה שעוררה קריאות בוז מצד אוהדים ישראלים שנכחו ביציעים.

אירלנד הכריעה את המשחק במהירות: טרוי פארוט כבש בדקה ה-14, אדם אידה בדקה ה-16 ומוילן בדקה ה-25. אבל במונחים מדיניים וציבוריים, המשחק צפוי להיזכר פחות בשל שלושת השערים ויותר בשל התמונות שקדמו להם - נבחרת אירלנד עומדת עם סרטים שחורים, ראשים מורכנים וללא לחיצות ידיים מול שחקני ישראל.