האוצר בולם מכירת צים: חשש מתלות בהאפאג-לויד ומהשפעה קטרית-סעודית

משרד האוצר מתנגד לעסקת מכירת צים להאפאג-לויד ולקרן פימי וקובע כי אין לאשרה במתווה הנוכחי. בחוות דעת שהגיש הערב (ב', 28.9.26) מנכ"ל משרד האוצר ישראל מלאכי לרשות החברות הממשלתיות נקבע כי הסיכונים הכלכליים, התפעוליים והביטחוניים בעסקה גוברים באופן מובהק על יתרונותיה.

העמדה מתואמת ומאושרת על-ידי החשבת הכללית, אגף התקציבים, הכלכלן הראשי והלשכה המשפטית. באוצר מבהירים כי אין מדובר בהתנגדות עקרונית לכל שינוי בבעלות על צים, אך כל עסקה חדשה תידרש לצמצם באופן מהותי את הסיכונים שהמשרד מזהה במתווה הנוכחי.

לפי העסקה שנחתמה בפברואר, האפאג-לויד אמורה לרכוש את צים בעסקה בשווי מוערך של כ-4.2 מיליארד דולר ולהפוך אותה לחברת-בת בבעלות מלאה. במקביל תפוצל פעילות החברה: עיקר הפעילות הבינלאומית יעבור להאפאג-לויד, בעוד הפעילות בקווים הפוקדים את ישראל תועבר לחברה חדשה בבעלות קרן פימי - "צים ישראל".

תלות בחברה שהיא גם מתחרה

הטענה המרכזית של משרד האוצר היא שצים ישראל לא תהיה למעשה חברת ספנות עצמאית. היא תהיה תלויה במידה רבה בהאפאג-לויד לצורך מכולות, קיבולת הובלה, שירותי סוכנויות ותשתיות נוספות - ובה בעת תתחרה בה בקו לארה"ב.

לדברי האוצר, מצב זה יוצר ניגוד עניינים מובנה. בחוות הדעת נכתב כי להאפאג-לויד יהיה תמריץ מוגבל להבטיח את הצלחתה ארוכת הטווח של צים ישראל וכי הפרה של ההסכמים בין החברות, או אפילו יישומם באופן מצמצם, עלולים להביא לקריסת החברה הישראלית בתוך שנים ספורות.

הסכמי העסקה אומנם כוללים רשת הגנות לצים ישראל. האפאג-לויד התחייבה לרכוש חלק ניכר מהקיבולת באוניותיה בשנים הראשונות, ובקו לארה"ב השיעור יעמוד על 85% בשנת 2027 ויירד בהדרגה עד 40% בשנת 2036. צים ישראל גם תקבל גישה לצי המכולות של האפאג-לויד למשך עשר שנים.

דווקא מנגנונים אלה משמשים את האוצר להמחשת עומק התלות בין החברות: צים ישראל אמורה להתחרות בענקית הגרמנית, אך חלק משמעותי מיכולת הקיום שלה בשנותיה הראשונות יישען עליה.

פימי נהנית מהצלחה - המדינה חשופה לכישלון

במשרד האוצר מותחים ביקורת חריפה גם על מבנה העסקה עם קרן פימי. לפי העמדה, פימי תקבל את צים ישראל ללא תשלום מיידי וללא השקעת הון עצמי במועד הקמתה. התשלום עבור הנכסים שיועברו לחברה יידחה עד לאחר שפימי תממש סכומים העולים על 200 מיליון דולר מהשקעתה.

באוצר טוענים כי מבנה זה יוצר כשל במערך התמריצים: אם החברה תצליח, פימי תיהנה מהרווחים, אך אם תיקלע למשבר, החשיפה שלה תהיה מוגבלת יחסית - בעוד המדינה עלולה להידרש להעמיד ערבויות או להזרים הון כדי למנוע פגיעה ברציפות האספקה לישראל. חוות הדעת מגדירה זאת למעשה כהעברת חלק מהסיכון העסקי מהבעלים למדינה.

לפי ההסכם, בשנים 2028-2027 אמורה האפאג-לויד להבטיח לצים ישראל רווח שנתי של לפחות 10 מיליון דולר ולכסות הפסדים. בשנים 2036-2029 ימשיך לפעול מנגנון דומה, אך עם תקרת תשלום כוללת של 100 מיליון דולר.

האוצר מטיל ספק בתחזיות הרווח

נקודה מרכזית נוספת היא התוכנית העסקית של צים ישראל. לפי משרד האוצר, התחזית מניחה עלייה מתמשכת וחריגה הן במחירי ההובלה והן בכמות המטענים, אף שענף הספנות ידוע בתנודתיות חריפה ומושפע מאירועים גיאו-פוליטיים זמניים.

המודל מניח כי ההכנסה הממוצעת ממכולה בשלושת הקווים תעלה מכ-1,067 דולר בשנת 2027 לכ-1,732 דולר בשנת 2036 - עלייה מצטברת של כ-60%. אלא שבניתוח רגישות שערך האוצר, שבו מחירי ההובלה נשארים ברמתם ההתחלתית, צים ישראל מרוויחה רק בשנים הראשונות ובהמשך עוברת להפסדים הולכים וגדלים.

באוצר מציינים כי העלויות במודל עולות מהר יותר מההכנסות. לפי חוות הדעת, ההכנסות הכוללות גדלות בתקופת התחזית בכ-266 מיליון דולר, אך העלויות מטפסות בכ-495 מיליון דולר. המסקנה היא שגם ללא התייקרות נוספת בדלק, החברה עלולה להפוך להפסדית אם התחזיות האופטימיות למחירי ההובלה לא יתממשו.

הספק מתחדד לנוכח ביצועי הקו לארה"ב - העוגן המרכזי של החברה העתידית. הקו עבר מרווח של כ-60 מיליון דולר בשנת 2023 להפסד של כ-10 מיליון דולר ב-2024 וכ-12 מיליון דולר ב-2025. למרות זאת, התחזית לעשור הבא מניחה צמיחה חדה בהכנסות וברווחים.

בלי קו עצמאי למזרח הרחוק

האוצר מזהיר גם מפגיעה בעצמאות הספנות הישראלית. צים ישראל לא תקבל לידיה קווים עצמאיים למזרח הרחוק, אף שאזור זה אחראי לכ-35% מיבוא המכולות לישראל.

לפי חוות הדעת, הסתמכות על קיבולת באוניות זרות אינה מספקת מענה בטוח בעת חירום. באוצר מזכירים כי תחת איום ביטחוני בנתיבי השיט, מבטחים זרים עלולים לאסור על אוניות להגיע לישראל - ובמצב כזה לצים ישראל לא תהיה שליטה תפעולית עצמאית מספקת.

הדאגה מקבלת משקל מיוחד לנוכח מרכזיותה של צים במשק: החברה אחראית לכ-20%-25% מפקידות האוניות בנמלי ישראל, מדורגת שנייה בהיקף פעילות המכולות בארץ וממלאת תפקיד מרכזי בהכשרת קציני ים ובהבטחת רציפות האספקה בזמן חירום.

קטר וסעודיה ברקע

האוצר מעלה גם חשש מהחזקות זרות בהאפאג-לויד. ממשלת קטר מחזיקה בכ-12.3% ממניות החברה וממשלת סעודיה בכ-10.2%. במסמך נטען כי מבנה כזה, בשילוב התלות התפעולית של צים ישראל בהאפאג-לויד, עלול לאפשר הפעלת לחצים פוליטיים או מדיניים בעת משבר.

מדובר בטענה של משרד האוצר, ולא בקביעה כי שתי הממשלות יפעילו בפועל לחץ כזה. עם זאת, המשרד רואה בעצם האפשרות להשפעה על חברה החיונית לשרשרת האספקה הישראלית סיכון שיש להביאו בחשבון בהחלטה על אישור העסקה.

צי מיושן מול ענקיות הספנות

גם מצבו של הצי שאמור לעבור לצים ישראל מעורר ביקורת. לפי האוצר, מדובר באוניות בנות 11-16 שנה המונעות בדלק מסורתי, בשעה שחברות הספנות הגדולות מצטיידות באוניות גדולות וחסכוניות יותר ובצי המונע בגז טבעי נוזלי ובדלקים חלופיים.

במשרד מעריכים כי הפער עלול להכביד על צים ישראל בשל עלויות דלק גבוהות יותר ותשלומי פחמן הולכים וגדלים. במקביל תאבד החברה את יתרונות הגודל שמעניקה כיום הפעילות העולמית של צים - ובהם כוח מיקוח, יכולת להעביר אוניות בין קווים ויכולת לספוג הפסדים זמניים בקו אחד באמצעות פעילות רווחית באחר.

המסקנה: המתווה הזה לא עובר

בסיכום חוות הדעת קובע משרד האוצר במפורש כי אין לאשר את העסקה במתכונתה הנוכחית. "הסיכונים הקיימים בעסקה במתכונתה הנוכחית גוברים על יתרונותיה ועל הסיכונים הכרוכים באי-אישורה", נכתב.

עם זאת, הדלת אינה נסגרת בפני מתווה אחר. באוצר אומרים כי עסקה חדשה תוכל להיבחן אם תצמצם באופן מובהק את התלות בגורמים שהמשרד רואה בהם סיכון, תבטיח יכולת עצמאית לשמור על רציפות האספקה ותציג מודל פיננסי יציב לטווח ארוך. עוד נדרשת בחינה מחודשת של צורכי הספנות הלאומיים בידי רשות הספנות והנמלים.