הליכוד חתם עם סמוטריץ' ופייגלין - בן-גביר מאשים בניסיון להקטינו

מפלגת הליכוד ורשימת הציונות הדתית-זהות, בראשות בצלאל סמוטריץ' ומשה פייגלין, חתמו (ג', 6.10.26) על הסכם עודפים לקראת הבחירות לכנסת ה-26. החתימה מעוררת זעם בעוצמה יהודית, שנותרה ללא שותפה להסכם, ובמפלגתו של איתמר בן-גביר מאשימים את הליכוד בניסיון מכוון להקטין את כוחה הפוליטי ולסלול את הדרך להקמת ממשלת אחדות עם גדי איזנקוט.

בעוצמה יהודית טוענים כי בשבועות האחרונים התקבלו מהליכוד מסרים שלפיהם מפלגת השלטון תאפשר לבן-גביר לחתום על הסכם עודפים עם רשימת הציונות הדתית-זהות. לדברי גורמים במפלגה: "עוד הוכחה שבליכוד החליטו להקטין אותנו. בשבועות האחרונים קיבלנו מהם מסרים שידאגו לנו - או שיחתמו עם וינטר, או שיישארו לבד ויתנו לנו לחתום עם סמוטריץ'-פייגלין. בסוף זה לא קרה".

בהודעה רשמית תקפה עוצמה יהודית את הליכוד והאשימה אותו בהפרת ההבנות הפוליטיות: "לצערנו הליכוד סירב לחתום על הסכם עודפים עם עוצמה יהודית, וזאת כחלק מניסיון הליכוד להקטין את עוצמה יהודית, ולהשאיר את בן-גביר מחוץ לממשלת האחדות שהליכוד מתכנן עם איזנקוט. אלו בדיוק הדברים שאמר אתמול מועמד הליכוד וח"כ מפלגת העבודה לשעבר אלי גולדשמיט".

הטענה בדבר כוונת הליכוד להקים ממשלה עם איזנקוט היא טענה פוליטית של עוצמה יהודית, ולא מידע מאומת על הסכמות בין הצדדים. זו אינה הפעם הראשונה שבה בן-גביר ואנשיו מייחסים לנתניהו כוונה להקים ממשלת אחדות לאחר הבחירות. כבר באוגוסט טענה עוצמה יהודית כי ססמת הבחירות של הליכוד מעידה על כוונה להקים ממשלה עם איזנקוט, שתביא לדבריה לסיכול השינויים המתוכננים במערכת המשפט.

הסכם שסוכם לפני חודש ונחתם רק עכשיו

ההסכמה העקרונית על הסכם העודפים בין הליכוד לרשימת הציונות הדתית-זהות הושגה כבר ב-8 בספטמבר, ביום הגשת רשימות המועמדים לכנסת. תחילה אף דווח כי ההסכם נחתם, אולם בהמשך התברר שהחתימה הרשמית התעכבה. בליכוד ובציונות הדתית טענו כי מדובר בעיכוב טכני בלבד וכי ההסכם מבחינתם היה עובדה מוגמרת.

במהלך השבועות שחלפו נבחנו בליכוד אפשרויות אחרות, ובהן חתימה על הסכם עודפים עם מפלגת "עמך ישראל" בראשות עופר וינטר. מהלך כזה היה מותיר את רשימת סמוטריץ' ופייגלין פנויה להסכם עם עוצמה יהודית. אולם ההכרעה הסופית של הליכוד הותירה את בן-גביר ללא אחת האפשרויות המרכזיות שעמדו לרשותו.

החתימה מגיעה דווקא לאחר שלפי הערכות פוליטיות, סיכוייה של עוצמה יהודית לעבור את אחוז החסימה גבוהים מאלה של חלק מהרשימות האחרות שמימין לליכוד. בעוצמה יהודית רואים בכך חיזוק לטענתם כי החלטת הליכוד נועדה להחליש את בן-גביר ולא רק למקסם את מספר המושבים של גוש הימין. עם זאת, אין בעצם החתימה כדי להוכיח את המניעים שהם מייחסים לליכוד.

בן-גביר עשוי לחתום עם וינטר

כעת נותרה בפני בן-גביר האפשרות לחתום על הסכם עודפים עם מפלגה אחרת, ובהן "עמך ישראל" בראשות עופר וינטר, המתמודדת עם שאלת מעבר אחוז החסימה בחלק מהסקרים. האפשרות האחרת היא שעוצמה יהודית תתמודד ללא הסכם עודפים כלל.

אלא שחתימה עם רשימה המתנדנדת סביב אחוז החסימה טומנת בחובה סיכון. הסכם עודפים תקף לצורך חלוקת המושבים רק אם שתי הרשימות החתומות עליו עוברות את אחוז החסימה, העומד על 3.25%. אם אחת מהן לא תעבור אותו, לא תהיה להסכם השפעה על חלוקת המושבים.

מבחינת עוצמה יהודית, המשמעות היא שגם אם תחתום על הסכם עם וינטר, אין ודאות שההסכם יועיל לה. מנגד, ויתור על הסכם עשוי לפגוע בסיכוייה לזכות במושב נוסף במסגרת חלוקת המושבים העודפים.

המחלוקת החדשה ממחישה את המתיחות בין מפלגת השלטון לעוצמה יהודית, שלושה שבועות בלבד לפני הבחירות. בעוד שנתניהו מבקש לשמר את כוחו של גוש הימין, בן-גביר מציג את התנהלות הליכוד כניסיון לצמצם את כוח המיקוח שלו במשא-ומתן הקואליציוני העתידי. השאלה שנותרה פתוחה היא אם עוצמה יהודית תצליח למצוא שותפה להסכם עודפים, או שתגיע לקלפיות ללא הסכם כלל.

מפלגת ישר בראשות גדי איזנקוט תקפה את חתימת הסכם העודפים בין הליכוד לציונות הדתית-זהות. "אנחנו לא מתערבים איך גוש המשתמטים מחלק את קולותיו", נמסר מהמפלגה. בישר טענו כי בזמן החתימה שתי המפלגות "לא מצאו זמן לגנות בתוקף את דברי הבלע של הרב לנדו ולהתנגד להשתמטות", והוסיפו: "שתיקת ראשי ממשלת המשתמטים רועמת". הודעת המפלגה מתייחסת לדברים שפורסמו בעבר ומוחזרו כ"חשיפה" בערוץ 12 כאילו מדובר באמירה חדשה.